חברת הכנסת נורית קורן לא תהיה ככל הנראה בכנסת הבאה, וביומן ערוץ 7 שאלנו אם המשך חשיפתה של פרשת ילדי תימן תתבצע גם בלעדיה, או שהעיסוק בפרשה היה למעשה מבצע של אדם אחד.
"התוצאות לא מדאיגות אותי כמו שמדאיג אותי מה יעלה בגורל הפרשה. יש לי מחויבות למשפחות לחשוף מה עלה בגורל ילדיהם ואפעל גם מחוץ לכנסת", מבהירה קורן המודה גם היא כי הנוכחות בכנסת משמעותית מאוד לקידום חשיפת פרטי הפרשה.
לדבריה מוסיפה חברת הכנסת קורן הסתייגות מהביטוי 'מאבק של איש אחד' ומציינת כי "יש עוד הרבה אנשים שפועלים", אך מעירה כי היא "לא יודעת מה יעלה בגורל הוועדה שהוקמה כוועדה מיוחדת. צריך להמתין לתוצאות הסופיות של הבחירות ואז לראות".
אולי, שאלנו, השר הנגבי, יהיה קולה של הפרשה גם בקדנציה הבאה, כפי שבקדנציה האחרונה הביא לאישור חשיפת מסמכי ארכיון הנוגעים לפרשה? קורן מציינת כי אכן "השר הנגבי היה מעורב מאז שנת 97', כשהיה שר הבריאות ושר המשפטים בתקופות ועדת כהן קדמי. בכנסת הנוכחית התפקיד שלו היה לקרוא את החומר של הועדות ולשחרר את החיסיון. הוא תמך במהלכים. עדיין לא דיברתי אתו אם יוכל לעשות משהו".
"הדבר שהכי מטריד הוא שבתחילת השבוע שעבר האריך ארכיון המדינה את החיסיון של גופי ביטחון לתשעים שנה. כשביקשתי לפתוח את ארכיון השב"כ לא הצלחתי כמו שהצלחתי בארכיון צה"ל. עולה השאלה אם זה תיקי אימוץ או עניין של ביטחון המדינה. אמרו שלא רוצים לפגוע בביטחון המדינה ותדמיתה, בשל מהלכים של סייענים ואנשי מודיעין בשנות החמישים. קשה לי שלא לחבר את זה לפרשת ילדי תימן, כי בחסות השתקת המדינה היה כאן פשע מאורגן שהיו מעורבים בו משרד הסעד, ויצ"ו וגורמים נוספים".
"אעשה את זה מבחוץ אבל ברור שאם הייתי ממשיכה לכהן זה היה קל יותר", אומרת קורן וכשהיא נשאלת אם אולי השרה גילה גמליאל, שעסקה בחשיפת סיפורם של יהודי המזרח לציבוריות הישראלית, תוכל היא להיות זו שתוביל את המשך העשייה הפרלמנטארית בנושא, משיבה קורן: "הדברים לא נבחנו כרגע. השרה גמליאל עסקה במדינות ערב ואיראן וברכוש שנמצא במדינות. היא לא עסקה בפרשה הזו. כשהתחלתי לעסוק הגעתי לחברי הכנסת מיוצאי תימן וביקשתי עזרה, אבל הם אמרו לי אל תגעי בפרשה. לא האמינו שהמהלכים יצליחו. אני לא יודעת מי יעשה את עבודת הנמלים שעשיתי. ישבנו על חומרים ופרסמנו עוד ועוד חומרים שהיו בוועדת כהן-קדמי".
עוד שאלנו את קורן אודות אישיות בכירה נוספת שיכולה הייתה לסייע בדרך כזו או אחרת לחשיפת פרטי הפרשה, המפכ"ל לשעבר רוני אלשייך, כבן למשפחת יוצאי תימן. "פגשתי גם אותו", מספרת קורן. "יש לו קשר לפרשה. כשפתחתי את נושא גניבת הרכוש על ידי גורמים מהמדינה ומצאתי שם את ידי מפא"י מעורבות בתוך פרשת הרכוש, עם מעורבותם של משה שרת ויד בן-צבי, שגם לשם הגיעו חומרים וצריך לבדוק איך הגיעו אליהם כתבי קודש ועוד, אביו של אלשייך הגיע לוועדה ונתן עדות מצמררת על היעלמות הספרים".
בהמשך הדברים ביקשנו את התייחסותה של קורן לעצם העובדה שמתפקדי המפלגה הותירו אותה מחוץ לרשימה. היא מזכירה כי עסקה בשורה ארוכה של סוגיות במהלך הקדנציה האחרונה, מחברותה בוועדה לבחירת שופטים והפעילות לחשיפת ההתנהלות הבעייתית בה ומינוי שופטים ממגוון עדות, גם בעלי עמדות שמרניות, ימניות ואנשי ההתיישבות, כך גם עסקה בסוגיית העסקת בעלי מוגבלויות, זכויות בעלי חיים לפני השחיטה, דיור מוגן, אך לדבריה כשבחנה את התוצאות על פי פילוח הקלפיות "ההתיישבות לא נתנה את קולה ואת התמיכה, למרות שטיפלתי בכל הבעיות בנושאי ההתיישבות, אם בנושא כניסת המתיישבים לבתים שנכנסו ואם הנגשת מערת המכפלה ואם בתמיכה במחאות יוסי דגן ואחרות", דברי קורן המזכירה את היותה בת לאחת המשפחות הראשונות בקרית ארבע. מסתבר שגם העובדה הזו לא סייעה לה.
לקראת תום הדברים שאלנו אם במקום כלשהו ריכזה נתונים לקראת הוצאתו של ספר על המתרחש בוועדה לבחירת שופטים. קורן אינה שוללת את האפשרות, אם כי מציינת שחומרים רבים כבר יצאו על ידה לתקשורת במהלך הקדנציה הנחתמת כעת.