אביעד פרידמן רק בן חמישים וכבר הספיק למלא תפקידים ציבוריים רבים ומשמעותיים.
פרידמן בוגר ישיבת ההסדר בהר עציון הספיק להיות יועץ בכיר לשר הקליטה, ראש המטה במשרד לענייני חברה ותפוצות, יועץ לשר החוץ, כדירקטור בקרן הקיימת לישראל ובחברת מסע והיה ממקימי פרויקט תגלית ובשנים 2013–2019 שימש בהתנדבות כיו"ר הדירקטוריון של החברה למתנ"סים. בהקמת הממשלה האחרונה מונה על ידי שר הבינוי והשיכון זאב אלקין לתפקיד מנכ"ל המשרד.
לרגל צאת מגזין הנדל"ן והכלכלה של עיתון 'עולם קטן' ישב ארנון סגל עם פרידמן לריאיון שיפורסם בשבת הקרובה במוסף.
מה קרה שפתאום שומעים כמעט בכל יום על בניין כלשהו שמפונה מחשש לקריסתו? למה זה קורה ומה אפשר לעשות בעניין?
"לא כל הבניינים מתמוטטים", הוא מרגיע. "העיריות, וקודם כול התושבים, צריכים להיות ערניים לנכסים שהם גרים בהם, לתחזק אותם ולבטח את הבתים שלהם, לעשות כל מאמץ שלא יקרו דברים כאלה. לפעמים כשנושא עולה על סדר היום הוא מושך הרבה תשומת לב, ומכאן הרעש בנושא. אבל לא כל הבניינים נופלים. עם זאת זה מדגיש את החובה ואת הצורך הגדול במיזמי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית, ולכן הם נמצאים בראש סדר העדיפויות של המשרד בשנה הקרובה. הקצינו חמש מאות מיליון שקלים לנושא הזה, ואני מקווה שנגייס לכך עוד תקציבים".
מתי תהיה גם בערים הערביות ובחלקים הערביים של הערים המעורבות תוכנית בינוי סדורה, כולל מיזמי בנייה ומגדלי דירות?
"חלק ממה שאנחנו רוצים לעשות הוא ליצור סדר בכל המקומות האלו", מודה פרידמן. "אנחנו חייבים להיערך לפתרונות דיור לכולם, כי בסוף כל אזרחי מדינת ישראל צריכים מקום לגור בו. כשיש מחסור מתחילות מריבות. הספר 'השטן במוסקבה' של מיכאיל בולגקוב פותח במשפט 'אנשי מוסקבה אנשים טובים הם – ללא מצוקת הדיור'".
הרושם הוא שאנחנו אחרי הרבה מאוד שנות ייבוש של הבנייה ביו"ש ובירושלים. יש פתח לתקווה בעניין?
"הלוואי שהיינו בונים הרבה יותר בירושלים", הוא משיב רק על חלק מהשאלה, "אבל ירושלים היא דוגמה לעיר שחייבת לעבוד קשה מאוד בתחום ההתחדשות העירונית. אני שמח שראש עיריית ירושלים נרתם לעניין הזה. ירושלים היא עיר בעלת תשתיות ישנות, מרכז עיר ושכונות כדוגמת קריית יובל וקריית מנחם שהפתרון לכולם הוא בהתחדשות עירונית. בסופו של דבר הבנייה החדשה בירושלים מוגבלת, כי כמה שטח פנוי כבר נשאר?"
בנו בכורו של פרידמן, אברומי, אובחן על הרצף האוטיסטי, ולפני שלוש שנים פרסם פרידמן ספר על התמודדות המשפחה עם גידולו של אברומי, 'ביום בו תקרא לי אבא'. בתוך זמן קצר ניצב הספר בראש רשימת רבי המכר. בינתיים אגב הספיק אברומי לשרת בצבא ביחידת הכלבנים עוקץ. הוא עובד כעת בכלבייה אזרחית, ובקרוב יחל לעבוד בכלבייה של הכנסת.
איך מצליחים לגדל ילד כזה ובמקביל לנהל כזו קריירה מרשימה?
"קמים מוקדם ומשתדלים לעבוד קשה", פרידמן משיב. "חצי מהקרדיט אם לא יותר מגיע לאשתי, שגם היא ניהלה קריירה במקביל". פרידמן מספר על תוכנית חדשה שנפתחת כעת ובמסגרתה סטודנטים בעלי צרכים מיוחדים כמו אברומי יגורו במשותף עם סטודנטים רגילים.
הריאיון המלא יפורסם במגזין הנדל"ן והכלכלה של עיתון 'עולם קטן' בשבת הקרובה