בשיתופי הפעולה הרבים של עידן רייכל בארץ ובעולם הוא תמיד מתייחס אל כל שיר כסצנה בסרט בה הוא משמש כתסריטאי ובמאי. כשנולד השיר "על הספסל שבשכונה" הוא ראה מיד לנגד עיניו את מרגלית צנעני איתה הוא משתף פעולה לראשונה.
"מהפעם הראשונה, כילד, כשהקשבתי לקלטת "ריח מנטה" התאהבתי בשירה של מרגול" מספר רייכל, "השירה מהלב, מהנשמה, החיבור למילים וההבנה העמוקה והפשוטה מהי אמת ומהו זיוף".
"כשמרגול שרה על הספסל שבשכונה ושהייתה רצה בחזרה אם רק היה אפשר - אתה כבר רואה בעיניך את
השכונה, את הספסל, אותה כילדה, ואותה כיום - אחת מהאגדות החיות של התרבות בישראל. מרגול היא מאותם זמרים בודדים שכל מה שצריך לעשות בזמן שהם מקליטים באולפן זה רק לא להפריע להם וכל השאר פשוט קורה".
"זהו שיתוף פעולה נוסף שלי בכתיבת מילים עם תמר יהלומי, שהיא רגישה מאין כמוה ועם גלעד שמואלי, המפיק והמעבד, שדרכנו המשותפת מרגשת אותי תמיד".
ערב מול החלון שלי
עוד יום יורד שוקע בי
שוב מתקלפים געגועים
כמו מעל הקירות
ככה איך החיים חולפים
אין זמן כבר להרגיש בפנים
מה טוב ומה כמעט נעים
לקחת זמן לנשום
והשירים פתאום חוזרים
עולים, עולים
הלב שלי סדקים
תמיד חולמת בלילות
הלב נפתח, שעות יפות
יושבים קבוע מנגנים שם ערב ערב
על הספסל שבשכונה
ללמוד לעוף לראשונה
אם רק היה אפשר לחזור הייתי רצה
תמיד חולמת בלילות
מה שיכולנו להיות
הזמן מביא לי געגוע ערב ערב
על הספסל שבשכונה
ללמוד לעוף לראשונה
אם רק היה אפשר לחזור הייתי רצה