מזכ''ל מפלגת כחול לבן, חבר הכנסת לשעבר עו"ד איתן גינזבורג, תוקף בחריפות את ההחלטה של שר החינוך יואב קיש לאסור על חברי כנסת להיכנס לבתי ספר ללא אישור. לדבריו ההחלטה הזאת הופכת להיות כלי פוליטי בידי השר ותפגע במערכת החינוך.
"זו החלטה לא חוקית'', הוא מתריע בשיחה עם ערוץ 7. ''לחבר כנסת יש חסינות, יש חופש תנועה, והם יכולים להסתובב בכל מקום ציבורי. בסופו של יום חברי כנסת לא נכנסים סתם לבתי ספר, אלא כשמזמינים אותם המנהל, או המורים. הם לא נכנסים בתור סוכנים חשאיים לשדל תלמידים ולדבר על האידיאולוגיה שלהם בשקט בשקט בלי שאף אחד ידע מתוך איזו מטרה לשטוף את מוחם של הדור הצעיר".
"הם באים בדרך כלל כחלק משיעורי דמוקרטיה, פאנלים פוליטיים או הרצאות תוך פיקוח ונוכחות של צוותי ההוראה. כמו שאנשי צבא או קצינים במילואים מוזמנים לדבר על מורשת קרב, או על חשיבות הגיוס לצה"ל, יש המון סוגיות. עכשיו קיש הופך את זה לעניין פוליטי ובעצם רוצה להשתיק קולות. אולי להתנות שאם ח"כ מוזמן לבית ספר, הוא יתנה זאת בדבר זה או אחר, אולי בהצבעה על חוק מסויים או בדרישות אחרות. הוא לא צנזור ולא אמור להתעסק בכך.
''שר חינוך לא אמור לעסוק בניהול טבלאות כניסה של פוליטיקאים שמוזמנים לבתי ספר. בשביל זה יש מנכלים עם אחריות על מוסד החינוך. הוא מנסה להפוך את זה לכלי פוליטי בידי השר וזה לא התפקיד של שר החינוך. התפקיד של שר החינוך זה להוביל מדיניות לטובת ילדי ישראל, לשפר את מערכת החינוך ולהעצים את צוותי ההוראה ואת זה בינתיים הוא לא עושה. רק עוסק בלראות איך אפשר לצמצם ולהדיר קבוצות שאינם חלק מתפיסת עולמו במקום לעודד פלורליסטיות וסקרנות", הוסיף גינזבורג.
בייחס לרפורמה המשפטית אומר גינזבורג כי "כמו בכל מערכת גדולה, גם מערכת המשפט צריכה לעבור שינויים. לדעתי השינויים המשמעותיים והחשובים ביותר נוגעים להקל על המפגש של האזרחים עם מערכת המשפט. להוסיף שופטים, לצמצם את זמן הדיונים שלא יהיו עינויי דין, שלא יהיו מעצרי שווא, לשפר את תחום החקירות ועוד. אבל כל הדברים האלו שחשובים לאזרחים, לא מופיעים ברפורמה המשפטית המוצעת. הרפורמה עוסקת רק בפוליטיקאים, איפה הם יכולים להשפיע ולשלוט על מערכת המשפט. היא לא עוסקת בכלל איך מערכת המשפט יכולה להיות יותר טובה עבור האזרחים".
"במובן הזה אני חושב שהממשלה טועה ופוגעת באזרחים. זה לא אומר שאין מה לעסוק גם ברמת בית המשפט העליון, יכול להיות שצריך, אבל שזה הדבר הראשון שצריך לטפל בו, ממש לא בטוח. אפשר לחשוב שהמערכת הפוליטית מושלמת ואין בה שום דבר שצריך לשנות כדי לשפר את אמון הציבור בה", הוסיף גינזבורג.
עוד הוא מוסיף, "גם אני חושב שצריך לעשות במערכת המשפט תיקונים כאלה או אחרים. גם עם היועמ"שים, וגם עם פסקת התגברות. אבל אי אפשר לשנות ולרצות הכל ומיד. אי אפשר הכל ועכשיו. יש תהליכים, דיון ציבורי. ניצחון בבחירות זה לא אומר שמותר לעשות כל מה שעולה על רוחם. הם לא לבד במדינה. אם משנים בצורה כל כך דרמטית את כללי המשחק, המשחק הזה הוא לא רק של מי שאוחז בשלטון. המשחק הזה הוא של כל השחקנים בזירה. של כל האזרחים. בתיקונים כל כך דרמטיים שמובילים לשינויים עמוקים בשיטת המשטר וביחסי הכוחות בין רשויות השלטון, צריך לשתף את כולם ולהגיע להסכמות רחבות. ואני מאמין שבשיח אפשר להגיע להסכמות רחבות. לא כולם יקבלו את כל חלומותיהם, אבל זה בסדר. שלטון שמעביר רק כל מה שהוא רוצה בלי הידברות, בלי הסכמות ובלי להתחשב בכלל באחרים זו שיטת משטר אחרת. ולצערי גורמי הקואליציה באים בקיצוניות ומנסים לכפות את דעתם ולרמוס הכל, מהר ומיד".
"כשתיקנו את חוק יסוד הממשלה, ושינו את שיטת בחירת ראש הממשלה, לבחירת אישית וישירה, לקח לכנסת שלוש שנים של דיונים מהגשת הצעת החוק בקריאה הטרומית עד לקריאה השלישית. וזה כששינו נושא אחד בשיטת הבחירות שלנו. היום הם רוצים לעשות בשלושה חודשים שינוי משפטי מטורף בתחומים שונים, שמהווים שינוי עמוק ומשמעותי ביותר בבסיס היחסים בין רשויות השלטון ובעצם באופי השיטה הדמוקרטית הישראלית. ברור שיש מה לתקן, אבל את זה צריך לעשות בהידברות ובהסכמה, לא בכוחנות כמו שהם מובילים. אני למשל בעד פסקת התגברות, כחלק מחוק יסוד חקיקה מלא שמסדיר את האיזונים והבלמים בין הרשויות. אם הרוב הנדרש הוא 80, 70 או ב-65, זה תלוי בהרבה מרכיבים ובמנגנוני האיזון השונים. דברים כאלה עושים בהסכמה. גם בנוגע לוועדה למינוי שופטים, למה צריך להחליף. מי קבע שיש בעיה. היום יש איזון בתוך הוועדה ולפוליטיקאים יש זכות וטו, אז למה חייבים להקצין את זה.
''וגם אם נניח שיש בעיה, מדוע צריכים שליטה מלאה של הממשלה והקואליציה בוועדה למינוי שופטים? זה הופך את מינוי כלל שופטי ישראל למינויים פוליטיים. מה זה?! ככה אנחנו רוצים שימונו השופטים? לפי מחוייבות פוליטית או לפי איכותם ויכולתם המשפטית והשיפוטית?", אמר גינזבורג.