כתר מלכות היא אחת מפסגות שירתו הדתית של משורר תור הזהב בספרד, שלמה אבן גבירול, ואחת מיצירות המופת של השירה הדתית העברית בכלל.
קהילות יהודי המזרח נהגו לשורר את כתר מלכות ביום כיפור, עם עלות השחר. אבן גבירול מתאר בשירה זו בפיוטיות פילוסופית-מיסטית סוערת את הפער בין גדולת האל לשפלות האדם המשתוקק, תוך תפילה עמוקה לקרבה, לתיקון ולהשראה.
"את הכתר פגשתי לראשונה לפני ארבע שנים, ביום כיפור", מספר נגן הקמנצ'ה והנאי יגל הרוש. "קצת לפני עלות השחר התעוררתי מחלום ביעותים, ובחפשי מרגוע לנפשי הסוערת פתחתי את מחזור יום הכיפורים ונתקלתי ב'כתר'. אפילה שררה בחוץ ובפנים, ופי החל ממלל את מילותיו של אבן גבירול - והנה חשתי שמצאתי את שאהבה נפשי".
"מאז, בארבע שנים האחרונות הוקדש חלק נכבד מלילותי להגות והלחנה של כתר מלכות. בשנה שעברה בפסטיבל העוד , בעידודו ותמיכתו של אפי בניה, העלנו את הכתר לראשונה על במת הפסטיבל".
כעת, המופע ההוא הופך גם לאלבום בשם "כתר מלכות לאבן גבירול" שמבקש להשיב לקדמת הבמה את אחד מאוצרות השירה העברית בלבוש חדש.
"כל בית שיר בכתר הולחן במקאם אחר - המודוס המוסיקלי המזרחי. לכל מקאם אווירה ייחודית ומקום רגשי אותו הוא מבקש לעורר, הבתים קשורים אחד בשני כשלהבת קשורה בגחלת ולמעשה מהווים יצירה אחת אחדותית שמבקשת לשקף את המסע המיסטי הגנוז בכתר".
באלבום התארח הזמר והפייטן זיו יחזקאל, ויחד עם האנסמבל של הרוש והמקהלה המלווה אותו הם מבקשים להשרות אווירה של התכנסות, בה המאזין נכנס למרחב של תפילה.
"החוויה של נגינה רציפה של כשעה ורבע, והמעבר בין המקאמים המשקפים מצבים מנטליים שונים יוצר חוויה שונה ועוצמתית עבור המאזין וגם עבור הנגנים", נזכר הרוש, רגע לפני שהוא יעלה שוב על הבמה וינסה לשחזר את הקסם במופע ההשקה של האלבום שיתקיים בירושלים בחמישי הבא.
"זכור לי שאחרי מופע הבכורה בפסטיבל, ירדנו כל הנגנים מהבמה ופשוט התיישבנו בשקט בהתרוממות רוח, מתוך רצון לשמר את הקסם שקרה על הבמה. כשכבר חזרנו לדבר הנגנים שתפו בחוויה של אובדן מוחלט של תחושת זמן - לא היה לנו מושג אם ניגנו שעה או שלוש. יש משהו בטקסט ובמוסיקה שמכניס למרחב אחר של זמן ומקום".
"ארבע שנים של הלחנה הבשילו למופע ולאלבום שאני שמח בו מאוד, וזו זכות גדולה לחלוק אותה עם הנגנים היקרים והמאזינים".