תחת הכותרת 'הטוב ינצח בעז"ה' תופץ החל מהיום חוברת ובה מאמרים קצרים שפורסמו בערוץ 7 על ידי הרב חגי לונדין, ראש ישיבת ההסדר בחולון לבד מתפקידים נוספים בהם הוא מחזיק. שוחחנו אתו על החוברת היוצאת לאור בעזרת ארגון 'צל"ש' ומבקשת להציג מבט אמוני ריאלי ואופטימי על מלחמת חרבות ברזל'
כבר בפתח השיחה עמו אנחנו שואלים את הרב לונדין אם השילוב בין מבט אמוני ומבט ריאלי אינו סותר לעיתים והאם מבט אופטימי גם הוא אינו סותר לעיתים מציאות קשה ועגומה. "זו השלישייה המנצחת", קובע הרב לונדין בתשובתו.
"אמונה מביאה לתפיסה ריאלית וריאליות מביאה לאופטימיות", אומר הרב. "למלחמה הנוכחית יש אינסוף השלכות שינותחו לדורות, אבל אפשר גם לדבר על הרמה האמונית. הניתוח האמוני, כלומר ההבנה מול מה מתמודדים, זה יתברר כדבר הריאלי ביותר. יתברר שמי שהלכו בכיוונים אחרים, החלומות שלהם היו באספמיה. דווקא אמונה מביאה לריאליה, גם בהכרת הסכנות וגם בתוך הפרופורציה כאשר מתרחש אסון כמו שחווינו. אני מסתובב ברחבי הארץ, נפגש עם אלפי אנשים ואני מזהה שהנקודה הקשה ביותר של ההתמודדות היא לא רק המספר הלא נתפס של האבדות וסיפורי הזוועה, אלא תחושה שהקרקע נשמטה מתחת הרגליים, כאילו אין קיום למדינה ואנחנו בפני שואה וכו'. כאן המבט האמוני הוא שנותן את המבט הריאלי. מבט שאינו אמוני יכול להיתפס לדמיונות ולהפוך את הסכנה לגדולה יותר מכפי שהיא".
"אנחנו צריכים להסתכל נכוחה אל הסכנה ולא להתפתות לאשליות, אבל כשמתמודדים עם הסכנה צריך לראות את הדברים כפי שהם, וזה אומר שאנחנו לא נמצאים בפני שואה. היו אמנם זוועות שהזכירו לנו את השואה ואלה שאנחנו עומדים מולם מתחרים בנאצים, אם לא יותר, אבל זו לא שואה. הפוך. מה שקרה בשמחת תורה זו תזכורת למה שקורה בעולם כשאין מדינת ישראל. שואה שבגלות הייתה מתמשכת, כאן זה נבלם אחרי 12 שעות ועם ישראל יוצא להתקפה".
"בשואה נהרגו מיליוני אנשים ולא היה לנו מגן. כיום אנחנו מתמודדים עם ארגוני טרור שלא יכולים להשמיד את ישראל וזהו המבט הריאלי שמותאם לרמה האמונית. זה לא רק יהיה טוב כי יש הקב"ה, אלא שימו לב שהקב"ה מוביל את עם ישראל בתוך מציאות של צבא, ביטחון ומעצמה כלכלית וצבאית עם גיבויים של כוחות נוספים ששייכים אל הטוב ולכן הטוב ינצח בעזרת ה', וזה הניסוח המדויק של מה שיקרה פה. ננצח בעזה ובצפון וכבר עכשיו אנחנו מנצחים והדברים יהיו עוד ועוד יותר טובים, וזו הריאליה והאופטימיות של האמונה", אומר הרב לונדין.
על דברי החיזוק והאמונה הללו אנחנו שואלים אם הם מצליחים להגיע גם אל הנקודה הקטנה והפרטית שבה אם מחכה לבנה, רעיה מחכה לבעלה, ילדים מחכים לאח או לאב, והרב לונדין קובע כי הדברים כרוכים זה בזה והניסיון להפריד בין ראיית הכלל לפרט היא בין הסיבות שהובילו למציאות הקשה שאותה חזינו וחווינו.
לדבריו דווקא ההבנה שיש כלל שהוא גדול יותר מהפרט מעניק משמעות המסייעת להתמודד גם עם הכאבים הגדולים ביותר הכרוכים במלחמה. "אנחנו מתמודדים עם השכול בהיקפים שלא הכרנו. כמעט בכל שבוע יש תלמיד שנופל בקרבות ומשפחות מתמודדות עם דברים קשים מאוד, אבל יש משפחות לא מעטות שדרך ההתמודדות שלהם עם הכאב הנורא הזה הוא בנחמת הסיבה ובמשמעות של נפילת הבן. זה החיבור למשמעות ולכלל שמעניקים נחמה".
"אנחנו לפני חג החנוכה, וצריך לזכור שגם למכבים היו אמהות ובנים ובזכות האמהות, הגיבורים והגיבורות אנחנו חיים היום והם חיים דרכנו", אומר הרב לונדין ומצטט את המשפט שאמר לו נועם רז הי"ד: "מה שחשוב הוא לא כמה שנים אדם חי בעולם הזה, אלא מה שהוא עשה בשנים הללו".
"אני אישית מקבל השראה מהורים ואחים שחיים את הנקודה הזו, שהדבר החשוב ביותר הוא להתחבר אל משהו ששייך לאינסוף. זה גם הרעיון שנוגע גם לעקידת יצחק וקושי לכאורה לחנך וללמד את ילדינו בעקבות העקידה. בישראל הדיון מיותר. כל אב ואם ששולחים בן לצבא הם במדרגת עקדת יצחק. האהבה הגדולה של הבן מתחברת לאהבה הגדולה עוד יותר של הנצח וזה יכול לתת נחמה".
ומי זקוק יותר לנחמה עידוד וחיזוק, מי שבחזית או דווקא מי שבעורף? הרב לונדין נחרצות: "מי שנמצא בעורף. לחיילים יש תחושת עשייה בולטת שנותנת תחושת משמעות. מובן שכולם רוצים להתחזק אבל כשאני נפגש עם חיילים הרבה פעמים הם מחזקים אותי. הם בשיא המוטיבציה וההבנה שהם נלחמים למען עם ישראל והצלתו. החזית נמצאת במצב נפלא ודווקא מי שבעורף בשגרת היומיום צריך חיזוק".
עוד שאלנו את הרב לונדין שאלה שאולי עניינה הוא דווקא מתחום הפסיכולוגיה אם כי היא נוגעת לגבורת חג החנוכה: למה יש לנו נטייה להביט בהערה על גיבורי עבר ולפעמים לפספס את גיבורי ההווה? "כשאדם חי בעולם הזה אנחנו נפגשים גם עם החסרונות שלו וגם עם דברים מסוימים שהוא מאיים עלינו. כאשר הגוף מסתלק, הרבה פעמים הנשמה פועלת יותר, כי אנחנו מזקקים את הרעיון שלמענו הלוחם נפל, אבל אני סבור שזה הזמן להודות להלל ולשבח את גיבורי ההווה ולא רק את גיבורי העבר. וגיבורי ההווה נמצאים באלפיהם. אני המום מהדור הזה שנלחם למען עם ישראל ומתגלה כמכבים של דורנו. גיבורים וגיבורות שאין סוף סיפורי גבורה עליהם. אפשר להשאיר על המדף את סיפורי הגבורה של העבר ולהתמקד בגבורת הלוחמים של היום לאלף השנים הבאות".
בדבריו מזכיר הרב לונדין כי נס חנוכה לא אירע ביום אחד אלא בתום 27 שנות מלחמה אכזרית מאין כמותה שבה עשו היוונים לא פחות ואולי יותר ממה שעשו מחבלי החמאס, מלחמה שבסופה מחמשת בניו של מתתיהו נותר רק שמעון. "המאבקים של עם ישראל לא קורים בקלות. אנחנו במאבק ארוך, אבל האור ינצח את החושך ורואים את זה כבר עכשיו. זה כבר מזמן לא מלחמה רק על עזה, זו מלחמת עולם שלישית של כוחות האור נגד החושך".
את השיחה עם הרב לונדין חתמנו בבקשה להתייחסותו לדאגה שהביע הפורום החילוני מחוברות כדוגמת זו שהוא מתחיל בהפצתה מחר בקרב חיילי צה"ל. הפורום החילוני מגדיר זאת כניצול שעושים רבנים וגורמים דתיים במלחמה לטובת הדתה והקריאה שלהם למנוע מרבנים לחלק חומרים מדאיגים מהסוג הזה.
"אנשים כמו הפורום החילוני ודומיהם, אין לי כוח אליהם ואין לי עניין להתייחס אליהם. פשוט נמאס מהם. חאלס, די. תנו לעם ישראל להחליט מה הוא רוצה. מדהים שגם בזמן מלחמה יש מי שתפקידם להילחם לחזק ולהאמין ויש מי שתפקידו לעצבן. מי שרוצה, שיקרא את הדבירם, ומי שלא רוצה שלא יקרא, פשוט שיפסיקו לבלבל את המוח, שחררו אותנו".