חברת הכנסת שרון ניר (ישראל ביתנו) מתייחסת להחלטת בג"ץ לחייב את המדינה לגייס את צעירי המגזר החרדי ולדיונים שהתקיימו בסוגיה בוועדות הכנסת הרלוונטיות.
"פסיקת בג"ץ היא היסטורית וחשובה על רקע מלחמת הקיום שנכפה עלינו. אם קודם היה חשוב מטעמים מוסריים וערכיים כעת אלו טעמים קיומיים. אני מבינה מהפסיקה הזו שחובת הגיוס צריכה לחול על כל צעיר ישראלי בגיל 18. מי שרוצה בטובתה של המדינה הזו מבין שהדרך היחידה להגן עליה היא באמצעות שירות משמעותי".
לשאלת צעירי האוכלוסיה הערבית וגיוסם השוויוני אומרת חברת הכנסת ניר כי החוק מחייב "כל אזרח ישראלי ללא יוצא דופן, יהודי ולא יהודי, דתי חרדי או חילוני נשים או גברים, כולם צריכים להתגייס לצה"ל. במלחמת מצווה כולם יוצאים להילחם ואין סתירה בין שירות בצה"ל ללימוד תורה, ומי שהוכיח את זה בצורה הטובה ביותר היא הציונות הדתית שתורמת תרומה מכרעת בשדה הקרב הנוכחי".
על הטיעון שמשמיעים גורמים בציבור החרדי ולפיו הצבא אינו ערוך באמת להכלת הצעירים החרדים לשורותיו תוך הקפדה על שמירת אורח חייהם, היא משיבה ואומרת: "נפל דבר בישראל בשבעה באוקטובר. הצבא הבין שצריך צבא גדול וחכם. הבנה נוספת היא שצריך לשמר את מודל צבא העם. בהינתן שהצבא מאוד גדול יש פתרונות שהצבא יודע לייצר לציבורים שונים, ובתוכם הציבור החרדי".
כמי שהובילה בשירותה כקצינה בכירה את סוגיית השילוב המגדרי, נשאלת חברת הכנסת ניר אם מקובלת עליה ההפרדה בין המינים על מנת לאפשר את גיוס הצעירים החרדים. "הצבא צעד כברת דרך עם שירות נשים, שהן כעת חלק מהצבא שבו משרתים כולם. לצד זה הצבא יודע לייצר פרקטיקות כמו גדוד נצח יהודה ופלוגת ח"ץ בצנחנים שהן נפרדות מגדרית. כמובן אסור שאחד יבוא על חשבון השני וצריך את כולם".
להבנתה הדבר לא רק אפשרי אלא גם הכרחי. "כחברת ועדת חוץ וביטחון שמבינה את מפת האיומים ואת צרכי השעה ל-15 גדודים נוספים ול-3000 חיילים שנגרעו מהסד"כ ובראיה קדימה אל מול האיומים העתידיים אני מבינה שציבור שמונה כ-14 אלף צעירים מדי שנה לא יוכל להיות פטור מהחובה שהיא זכות לשרת בצה"ל".
בהתייחס לבני הציבור הערבי מציגה ניר את הפרקטיקה שהיא רואה בעיני רוחה, ועל פיה מוקם בק"ם גדול אותו מנהל הצבא ובו משובצים כל צעיר וצעירה לשירות צבאי, אזרחי ולאומי, ובמתווה שכזה יופנו צעירים ערבים לשירות אזרחי בבתי חולים, במערך כיבוי האש וכיוצא באלה.
ובחזרה להחלטת בג"ץ והשלכותיה, אומרת ניר כי "ההחלטה של בג"ץ יצרה מסגרת נורמטיבית שאומרת שכולם צריכים לשרת, ואת החלטת המסגרת הזו צריך לתרגם לחקיקה בועדת חוץ וביטחון. הגיע הזמן לשים סוף לקומבינות ולתכסיסים כדוגמת החלטות ממשלה שנגזרות מחקיקה. הכול צריך להיות בחקיקה ראשית. אסור שיהיו יעדי הגיוס. צריך לקבוע שכולם מתגייסים ואת זה לתרגם לפרקטיקה, הדרגתית או אבוציונאלית, אבל הצבא צריך לשלוח לכולם צווי גיוס חובה".
על רקע הדברים הללו שאלנו את חברת הכנסת ניר אם בגוף הפוליטי המתגבש בימין, גוף שבו מפלגתה לוקחת מקום מרכזי, קיימת הסכמה בסוגיה זו של גיוס חרדים. ניר קובעת בתשובתה כי "הממשלה הכושלת שהביאה אותנו לשחיקה בכל מרכיבי הביטחון הלאומי של ישראל, ממשלה שבמשמרת ששלה התרחש הטבח הנורא ביותר בהיסטוריה של ישראל, הממשלה הזו צריכה ללכת, ולכן צריך לייצר אלטרנטיבה שלטונית, ואת זה נעשה סביב אידיאולוגיה בתחומים רבים, אלטרנטיבה ימנית ליבראלית ברוח משנתם האמיתית של ז'בוטינסקי והרצל".
על סוגיית גיוס החרדים, היא אומרת, עדיין לא התקיימו דיונים בין מובילי המהלך הפוליטי עליו היא מדברת, "אבל להבנתי הבסיס האידיאולוגי הוא מוצק ודומה".
עוד שאלנו את חברת הכנסת ניר אם יתכן והמחלוקת על זהות העומד בראש הגוף הזה תייצר משבר שכן יו"ר מפלגתה, חבר הכנסת ליברמן, טוען לבכורה בשל ניסיונו הרב ובשל העובדה שבאמתחתו מספר המנדטים הרב ביותר מבין חברי ההתארגנות. "ליברמן הוא איש מנוסה שהיה בתפקידי שרים המשמעותיים ביותר, גם שר ביטחון מצוין, גם שר אוצר שהוציא את ישראל מברוך כלכלי, גם שר חוץ, גם שר תחבורה וגם יו"ר ועדת חוץ וביטחון. לכן הוא דמות רלוונטית להוביל את המפלגה שתהיה אלטרנטיבה שלטונית לישראל".
האם הנתון הזה מוסכם על השותפים העתידיים? "כולם מדברים עם כולם והדברים עדיין לא חלוטים, אבל הנושא הזה מאוד ברור. צריך לייצר אלטרנטיבה שלטונית שתיתן לבוחרים מי שיוכלו להזדהות איתו וייתן מענה לצרכי המדינה".