סשה ארייב, אחותה של קרינה התצפיתנית החטופה בידי החמאס ברצועת עזה, מספרת לערוץ 7 על התקווה והאמונה שאת יום השנה לחטיפת אחותה היא תציין יחד עם אחותה ושאר החטופים.
"בתקופה הזו של יום השלוש מאות, סביב ראש חודש אב, שהוא חודש שצריך להזכיר לנו את הכוח של שנאת חינם הגדול מכל נשק וכל אויב, ועד כמה בימים האלה, בעיקר בתאריך הזה, סביב השיח על עסקה וסביב החיסולים והמצב הכללי בישראל, אנחנו צריכים להתאחד ולזכור שהשלם גדול מסך חלקיו. אנחנו לא צריכים להתפצל לחלקים", אומרת ארייב.
היא מדגישה כי בהחלט יתכן והדרכים והתפיסות שונות, אך יש לשמור על המאחד שבינינו. "אנחנו יכולים להגיד חילוץ צבאי, עסקה, נס, מדינה, צבא או הקב"ה, אבל בסופו של דבר כולנו דם אחד, כולנו אותו אדם ואנחנו רוצים את החטופים שלנו בבית, תהא הדרך אשר תהא", היא אומרת ושבה על הקריאה להעברת מסר של אחדות דווקא בתקופה הקשה הנוכחית העוברת על ישראל.
על תחושותיה האישיות לנוכח הזמן הרב שחלף מאז השבעה באוקטובר היא מספרת כי נראה ש"הזמן הפך לגומי. אני לא מרגישה שעברו 300 ימים. אני מרגישה בשבוע מתארך. השבעה באוקטובר היה מממש לפני מספר ימים. קשה לי לעכל את התקופה הזו, את העונות המתחלפות, את החגים שעברו, את התאריכים. ביום ראשון הקרוב קרינה מציינת את יום הולדתה ה-20. הזמן כבר מזמן איבד את הממדים שלו אצלנו".
ובכל יום ובכל רגע, אומרת סשה, המשפחה מדמיינת את הרגע בו קרינה תשוב מתוך תחושה ש"מחשבה יוצרת מציאות וביטחון בה' יוצר מציאות, ואת זה אנחנו מזכירים לעצמו בכל יום ומתארים לעצמנו מה נעשה כשקרינה תהיה פה, איך נתאחד איתה ואיזה תמונות יהיו מהאירוע הזה. זה מה שמחזיק אותנו יחד עם התקווה".