התחלה// לפני 48 שנה. נולד וגדל בשכונת אהרונסון ברמת גן. השלישי בארבעה אחים.
אבאמא// אבא ראובן, במקצועו איש ניהול, ואמא מלכה, במקצועה גננת. "הם חינכו אותנו לאהבת הארץ, למחויבות בלתי מתפשרת לעבודה ולעשייה, והעניקו לנו את כל הדחיפה והכלים להצליח ולהגשים את עצמנו".
ילדות// "גדלנו בשכונת אהרונסון, שכונה דתית־לאומית ברמת גן, עם מאות ילדים מכל הגילים ומאותו בית גידול. זו הייתה תקופת טרום המסכים והיינו משחקים זה עם זה במשך שעות. היינו ממש יישוב בתוך עיר".
כלים לחיים// מדריך בבני עקיבא סניף רמת חן. "כל מעשה של התנדבות ועבודה עם בני אדם מעניק המון התמודדויות לצד תחושת סיפוק גדולה. בסוף זו התנדבות. אתה לא חייב להדריך, זה על חשבון הזמן הפנוי שלך וזה דורש ממך הרבה השקעה. כמדריך אתה מלווה צעירים ומתמודד עם המון אתגרים, אבל לי זה נתן הרבה כלים לחיים. אולי אתה לא רואה את זה בשעה שאתה מדריך, אבל חד־משמעית זה בונה ומצמיח אותך כאדם".
שובר שיאים// "מילדות ספורט זה חלק ממי שאני ודרך חיים בשבילי. כילד הייתי משחק כדורסל כל השנים, גם בקבוצה. מאז שהייתי ילד אהבתי לרוץ. בהמשך אימצתי את תחביב הריצה והיום אני מגדיר את עצמי רץ חובב־מקצועי. השתתפתי בעשרות תחרויות ריצה, מריצות קצרות ועד לאולטרה מרתון, גם של 100 קילומטרים. אני חי את זה. זה הדרייב לחיים. אני אוהב לרוץ. כל החיים שלנו הם אתגר, ואני כטיפוס תחרותי והישגי מציב יעדים ומנסה לשבור שיאים כל הזמן".
תיכון// למד במדרשיית נועם בפרדס חנה. "לצאת מהבית לפנימייה בגיל כל כך צעיר היה מאוד משמעותי בשבילי. בפנימייה אתה מקבל כלים לחיים, שאתה לא יכול לקבל בשום מקום אחר בעולם. אתה חי בפנימייה רחוק מהבית ואתה מתרגל לתנאים אחרים ולהיות עצמאי. באותן שנים החברים היו אצלי במרכז, הלימודים היו משניים". לישיבה התיכונית קריית הרצוג עבר בכיתה י"א. "שם שיניתי פאזה והתחלתי ללמוד ברצינות".
לצבא// התגייס לצנחנים. "אחרי שנפצעתי מצניחה לא טובה, נאלצתי לעבור לשרת בבסיס בתל השומר עד לסיום השירות". עם סיום השירות החל ללמוד לתואר ראשון במשפטים במכללת 'שערי משפט', ובהמשך לתואר שני במשפטים באוניברסיטת בר אילן.
עריכת דין// "זה היה נראה לי מקצוע הכי פרקטי, שאני אסתדר איתו בחיים. הבנתי שזה מקצוע שיכול לשרת אותי כמעט בכל תפקיד שאעשה. בנוסף לכך, זה מקצוע שאוכל לשלב בו עבודה תוך כדי הלימודים. בתקופה שהייתי סטודנט עבדתי כל הזמן כדי לממן את שכר הלימוד".
עובד// "עבדתי במקצועות שונים ומגוונים, כמו ניקיון בתים ועבודה במאפיות, ובגלל שבמהות שלי אני יזם אז גם פתחתי עסק קטן להדפסת עבודות לסטודנטים, בתקופה שלא היו מחשבים ומדפסות בבתים. אחר כך פתחתי עסק קטן לניקוי מוסדות ציבור, בתי כנסת ומתנ"סים. לא בחלתי בשום עבודה. זה גם מה שאני מנחיל לבנות שלי". כסטודנט למשפטים הכיר את מי שלימים תהיה אשתו.
החצי השני// אורטל, בת 46, אופטומטריסטית ואורטופטיסטית (מומחית לבדיקת תנועות עיניים, כושר המיקוד ופזילה, ר"ג). "למדה לתואר ראשון ושני בביו־טכנולוגיה וכשסיימה החליטה ללמוד אופטומטריה ולעבוד עם אבא שלה בעסק. במקביל עובדת בבית חולים כאורטופטיסטית. אשתי היא הבוסית בבית. היא הכול בשבילי, יד ימיני והעזר כנגדי".
הנחת// ארבע בנות. הבכורה בר, ואחריה זיו, נוי ושי. "הבנות שלי הן האוויר לנשימה בשבילי. עם הילדות שלי אני דוגל בזכות הבחירה. אני כהורה אתן להן את כל הכלים, את המעטפת, את התשתיות ואת האמונה בהן וביכולות שלהן, ומפה כשתצאנה לחיים הבחירה היא בידיים שלהן".
ללמוד ולהחכים// "אנחנו לא מפסיקים אף פעם ללמוד. לאורך השנים למדתי לימודי תעודה בשלל תחומים, החל מקורס הכשרה לכונסי נכסים, לימודי תעודה בדיני בנקאות, גישור, קורס הכשרה בדיני מכרזים ליושבי ראש ועדות ועוד. אני משתדל כל הזמן ללמוד ולהתפתח".
מנהל// "התחלתי בתפקידי כעורך דין בתחום ליטיגציה אזרחית. מהר מאוד הבנתי שהמקום שלי הוא בניהול של אנשים, של יוזמות ושל תהליכים. כך פתחתי משרד עורכי דין למתן שירותים בגביית חובות בשביל רשויות מקומיות וגופים פרטיים. התפיסה העסקית שלי אומרת שאתה כל הזמן צריך להסתכל עשרה צעדים קדימה, לחדש, ליזום ולחשוב עסקית".
קריירה עסקית// מאחוריו 25 שנות ניסיון של ניהול בכיר בארגונים בעלי פעילות עסקית וציבורית מורכבת ומגוונת. "ניהלתי חברות עסקיות כמנכ"ל, בעבודה שתמיד שילבה יזמות עסקית וניהול של אופרציות וחברות מעולמות גדולים, ועם ממשקים מול המדינה והשלטון המקומי. החברות שניהלתי שילבו הרבה מעולם של יזמות וטכנולוגיה תומכת. ניהלתי חברות, קניתי ומכרתי חברות והתעסקתי ביזמות בחו"ל מעולמות של רפואה וחקלאות".
החברה// כבר יותר משלוש שנים מנהל ועומד בראש החברה למתנ"סים. "זו אחריות עצומה ועבודה סביב השעון, שכוללת ניהול של החברה והמרכזים הקהילתיים. תחת החברה פועלת רשת ארצית של כאלף שלוחות בכ־220 רשויות מקומיות. החברה והמרכזים הקהילתיים מעסיקים כ־35 אלף עובדים מדן ועד אילת, בהיקף פעילות של לא פחות מכ־4 וחצי מיליארד שקלים".
בלתי פורמלי// החברה למתנ"סים אחראית על תחום החינוך הבלתי־פורמלי בישראל ומהווה זרוע ביצועית של הממשלה והשלטון המקומי ברחבי הארץ. "החברה נותנת מענים מגוונים מגיל לידה ועד זקנה בתחומי חינוך, תרבות, רווחה ומה לא. שירותי החברה ניתנים לכל האוכלוסיות בחברה הישראלית. מאז פרוץ המלחמה הושטנו יד לטיפול במפונים".
מלחמה 1// "החברה למתנ"סים התגייסה מיד עם פרוץ המלחמה וגייסה תרומות, שינעה מוצרים חיוניים וסייעה בפינוי של כ־100 אלף אזרחים. הקמנו חמ"ל ארצי ותשתיות חינוך, רווחה ותרבות במוקדי הפינוי ברחבי הארץ. בנוסף לכך ניהלנו פעילויות פנאי וקייטנות לכ־30 אלף ילדים ופעילויות במלונות. אנחנו משתדלים להיות שם בשביל עשרות אלפי המפונים שנמצאים הרחק מביתם ונעקרו משגרת חייהם".
פרויקטור// בעקבות מלחמת חרבות ברזל החליטה הממשלה על הקמת מרכז שליטה ומינוי פרויקטור אזרחי. "כשהוצע לי התפקיד, עוד באוקטובר 2023, היה לי ברור שאני נרתם למשימה. תוך 24 שעות יצאתי לחל"ת מהעבודה בחברה למתנ"סים והתייצבתי. הבנתי את השליחות העצומה שבתפקיד הזה בעת הקשה הזאת".
מלחמה 2// "זה היה תפקיד מורכב ומשמעותי ועבודה מסביב לשעון, שכלל בין היתר לתכלל את עבודת משרדי הממשלה בנושאים האזרחיים ולסייע להם לממש את אחריותם. וגם לעסוק בהיבטים הנוגעים לטיפול באזרחים המפונים, לרכז את עבודת הקבינט החברתי־כלכלי ולדאוג למתן מענה כלכלי לבעלי עסקים, לתאם בין היוזמות האזרחיות וגופי פילנתרופיה ובין הממשלה ועוד. שימשתי בתפקיד במשך כמה חודשים וזו הייתה שליחות וזכות אדירה".
ובמגרש הביתי:
מה הלו"ז// "סדר היום שלי קשוח. אני קם כל השבוע בשעה ארבע ורבע בבוקר. אני חובב ריצה מושבע, כך שלרוב אני מתחיל את היום בריצה, לפעמים בשילוב אימוני כוח ורכיבה. יום העבודה אינטנסיבי ורצוף פגישות ואתגרים. אני נוסע עשרות אלפי קילומטרים בשנה מדן ועד אילת. ובין כל סבך הטירוף הזה אנחנו מוצאים זמן למשפחה ולילדים". לישון הולך סביב חצות. "כמובן שבתקופות מלחמה ותקציב השעות מתארכות להן".
השבת שלי// "חופש והזדמנות להיות עם התא המשפחתי, ובעיקר רגע להטעין מנועים".
פלייליסט// "אני שומע לא מעט מוזיקה, במיוחד במהלך הריצות, כל מוזיקה מכל סוג. זמר ישראלי מועדף: אריק איינשטיין".
דמות למופת// הדוד צבימי ברנד ז"ל, נפטר אחרי מחלה קשה בגיל 65. "דמות להערצה. איש של נתינה ואדם שורשי שאהב את מדינת ישראל וטייל בה ונלחם למענה. העזרה לזולת שלו הייתה נדירה".
מפחיד אותי// "הפילוג והשסע בעם. לצערי התקשורת הרבה פעמים מעצימה את הקיטוב ולאו דווקא את הדברים שמחברים וזה גורם לי תחושת פחד. אני מסתובב הרבה בארץ ונפגש עם אוכלוסיות שונות ואני מאמין שצריך לעשות מהלכים דחופים לחיבור בין חלקי העם".
משאלה// "מקווה שיהיה טוב ושמתוך השבר נצליח לצמוח ולייצר מציאות ביטחונית שתאפשר חיים טובים".
כשאהיה גדול// "אני איש מאוד תחרותי והישגי, ולכן אני תמיד מסתכל קדימה ובוחן מה הפסגה הבאה שאני יכול לכבוש. היא יכולה להיות במקומות ובתחומים שונים, הן במגזר העסקי והן במגזר הציבורי".
לתגובות: [email protected]