
המניין הסודי. כבר כ-40 שנה ויותר מתנהל כל יום כיפור מניין אותו ייסד אלוף הרב גורן זצ"ל, זה שהיה הרב הראשי לצהל והרב הראשי של מדינת ישראל. מעל הכותל המערבי באולם שחציו בנוי על הכותל וחציו על מבנה עתיק סמוך.
המקום שבבעלות גורמי הבטחון כל השנה, יכול להכיל רק עשרות מתפללים. ולכן צריך להגיע בהרשמה מראש. במשך השנים הפך המניין עם עשרות מתפללים ללא ''סודי", והשמועות על המקום שממנו רואים את מקום קודש הקודשים ברחבת המקדש שהיה וחרב, פשטו ומביאות עוד מתפללים בשיטת כל הקודם זוכה.
הרב גורן שאהב ניגוני חסידות גור ויידע שאני בז'אנר מינה אותי להיות "בעל תפילה" בתפילת מנחה שלפני תפילת נעילה.
התפילה קצרה אך בשל היותה קרובה כל כך אל "הקודש", אני מוותר על תפקיד חזן לימים נוראים במקומות אחרים. זוהי זכות גדולה מאוד להתפלל שם, למקום הקרוב ביותר שניתן להגיע אליו כיום בשל הגבלות ההלכה. וגם מפני שעל מקום המקדש בנו המוסלמים מסגד ענק שסוגר על הקודש. הרב גורן נפטר אבל המניין שהוא הקים ממשיך עם אותם חזנים. ואותו מנהל היום בנו עורך דין רמי גורן ונכדו שהוא ראש ישיבה.
ושוב התכנסנו השנה בליל כל נדרי קהל שמצד אחד מצטמצם בוותיקיו אבל מגיעים מתפללים חדשים ששמעו על המניין הוותיק. בהם סטודנטים , תלמידי ישיבה העוסקת בהלכות המקדש וחיילים שהתפנו ממשמרת סמוכה. תפילת מוסף מובלת על ידי סא"ל הרב ישראל אריאל צנחן לשעבר.
הרב ישראל חי את ימי בית המקדש. הוא אחד המומחים בהלכה ובאגדה על בתי המקדש הראשון והשני. הוא בעל מחזורים וספרים מאויירים עם ציורי אמנות על המקדשים שחרבו.(למטה ציור מאוסף בתערוכת מכון המקדש/הרב אריאל) מחזור התפילות הפרטי שלו של הימים הנוראים מלא הערות בכתב יד קודשו. את הכסף שקיבל מהפינוי הכפוי מחבל ימית שם גר עם משפחתו, הקדיש להנחלת תורת הכהנים.
בבית הכנסת שבמקום הצופה על קודשי הבית מונח בארון קודש ישן, ספר תורה של הרב גורן שליווה אותו בשדות הקרב ונכתב לזכר חייל שנפל בקרבות מלחמת השחרור.
אני עומד מרוגש ונרעש רוב שעות התפילה…. לראות דרך החלונות את מקום בית המקדש ולבקש בתפילות הצום הקדוש, המלאות בתפילות המתרפקות על העבר, לחזור לימי בית המקדש על מכונו.
לקרוא את תפילות יום הכיפורים שאמר הכהן הגדול עם העם שעומד ב"עזרה"... להתפלל את כל הפסוקים העוסקים בהיסטוריה ומתארות את שהיה בימי בית ראשון ובית שני, עת התכנסו היהודים לתפילת יום הכיפורים במקדש, לפני שחרב. את השירים על "מראה כהן" בצאתו מקודש הקודשים... מ"ההתבודדות" הארוכה שהיה בה, בהתכנס אל עצמו, בטרם עבודתו ביום הכיפורים.
לצפות אל מקום המסגד להתפלל לכיוונו ביודעך ששם מתחת לרצפת המסגד מקום קודש הקודשים של עם ישראל. מרכזו של עולם. שם עמד הכהן הגדול ביום הכיפורים אחרי שבוע של תירגולות שבהם זקני הכהנים הכינו אותו לבל ייטעה בעבודתו בתפילות ובקורבנות שבאים לכפר על עוונות עם ישראל ולתפילות לגאולה.
לב מי לא ירטט להיות הכי קרוב למקום שכל העולם היהודי מתכוון ומכוון אליו, מי מרחוק בגולה ומי מקרוב בארץ ישראל. אשרי העם שככה לו . יהודים לא זכו במשך הדורות למה שזכינו . ב"ה. אבל עדיין..
לראות את מקום המקדש שבוי בידי זרים כשאיננו יכולים להגיע אליו היום. להתפלל את התפילות העוסקות ביום הכיפורים עבודת הכהנים ובמקדש, ממרחק צפייה של כ300 מטר יש בה הרגשת חסר. שהגאולה טרם הושלמה. יהי רצון שנזכה לראות כהנים בעבודתם ולווים בשירם ושיבנה בית המקדש במהרה בימינו . אמן.