ככל שהמשא ומתן לשחרור חטופים צובר תאוצה, ניצבות בפני הדרג המדיני בישראל החלטות הרות גורל שהוא נדרש להכריע בהן.
הדרמטית ביותר נדרשת בשל הקריאה הגוברת בישראל לקידום עסקה שתכלול את החטופים כולם, בפעימה אחת או באופן מדורג, כשבצד השנים עומדים מחירים כמו שחרור מחבלים עם דם על הידיים, נסיגה מלאה מרצועת עזה והפסקת הלחימה באופן קבוע.
מדובר ללא ספק בחלון הזדמנויות קריטי להשבת החטופים, שמצבם הולך ומתדרדר מיום ליום. הקוראים לקידום עסקה כוללת מתריעים כי עסקה חלקית שלא תשחרר את כל החטופים כולם מהשבי, תהפוך לגזר דין מוות עבור אלה שייוותרו מאחור. נוסף על כך עולה הטענה כי לאחר יותר משנה בשבי, החטופים כולם במצב פיזי ונפשי ירוד ונכנסים תחת הקטגוריה של שחרור הומניטרי.
מנגד עולה החשש כי הסכמת ישראל להפסקת המלחמה תותיר את חמאס בעזה כשהוא מסוגל לשקם ולבסס את שלטונו מחדש. גם שחרור מאות רבות של מחבלי חמאס, על פי ניסיון העבר, יביא לחזרתם לעסוק בטרור ביהודה ושומרון, ברצועת עזה ובעולם, ויחזק את ארגון הטרור. חלקם אף עתיד להתברג בשדרה השלטונית והפיקודית של חמאס ושל ארגוני טרור נוספים, בדומה למנהיג חמאס יחיא סינואר ששוחרר מהכלא הישראלי בעסקת שליט, הנהיג את חמאס עזה והוביל לטבח הנורא של 7 באוקטובר.
כל העת ההתקדמות במשא ומתן נמשכת במרץ. ההערכות הן כי קיים סיכוי סביר להבשלת עסקה כבר בטווח הזמן המיידי. על פי גורמים בכירים בישראל, ייתכן אפילו שתצא לפועל בשבוע הקרוב. הפרטים בנוגע לעסקה עדיין לא גובשו סופית, אך נראה כי על הפרק הפסקת אש שאורכה 60 יום. בשלב זה הפסקת האש המדוברת תיקבע ללא התחייבות מפורשת של ישראל להפסקת המלחמה, אך בציפייה של חמאס והקהילה הבין־לאומית לחתור לכך בסיום ימי הפסקת האש. העסקה תכלול כמה פעימות לשחרור החטופים בתמורה לשחרור מחבלים מהכלא בישראל. עוד נוגע המשא ומתן בדרישת חמאס להוצאת כוחות צה"ל ממעבר רפיח כבר בשלב הראשון ולהשבת תושבים עזתים לצפון הרצועה. בתוך כך המאמצים להבשלת העסקה לא פוסקים וכוללים לחץ אמריקני מסיבי על חמאס וישראל ופיזור הצהרות אופטימיות מצד המתווכת המצרית.
עסקאות פרטיות לצד לחץ הומניטרי
שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות חברת הכנסת אורית סטרוק מודעת בהחלט לצורך בשחרור החטופים, אך מבהירה כי מפלגתה, מפלגת הציונות הדתית, מחויבת ליעדי המלחמה כולם: "אנחנו מחויבים מאוד להשבת החטופים, אבל לא תוך כניעה לחמאס, אלא להפך", היא מבהירה. "במצב של היום, כשחלק גדול מהכוח הצבאי של חמאס חוסל, אנחנו לוחצים לחיסול הכוח האזרחי שלו, בעיקר על ידי הפסקת המעגל השוטה של הזרמת הסיוע ההומניטרי לידיו. זה חייב להיפסק, יש כבר החלטות בנושא ותוכניות כיצד לעשות זאת, ואנחנו פועלים שהן יתממשו בימים ובשבועות הקרובים", היא חושפת.
"כמו כן יזמנו קו פעולה שונה, מתואם גם עם פורום תקווה, קו של עסקאות פרטניות עם המחבלים שמחזיקים בחטופים שלנו, שיניחו את הנשק וימסרו את החטופים בתמורה לתשלום כספי. זה כיוון הרבה יותר ריאלי ובר השגה. בטח עכשיו עם היחלשות חיזבאללה, התפרקות סוריה, עם היעדר סיוע של איראן לפרוקסים שלה באזור ועם התמוטטות הכוח הצבאי של חמאס עצמו", היא מדגישה. "כדאי לשים לב שבסרטונים האחרונים שחמאס פרסם הוא הכתיב לחטופים שלנו לדבר נגד התשלום הכספי הפרטני למחבלים השובים, כלומר זה מפריע לו. וזו עוד אינדיקציה בשבילנו שזה דווקא הכיוון הנכון", היא פוסקת. "אנחנו פועלים בתוך הקבינט, וגם ישירות מול ראש הממשלה, כדי שקו הפעולה הזה ימומש. ואנחנו משוכנעים שכל משא ומתן עם חמאס רק פוגע בכך".
אבל במשך יותר משנה למדנו שאי אפשר להחזיר את כל החטופים במבצעים בודדים, ואפילו לא תמורת תשלום נאה. לכן עסקה היא דבר חיוני להצלתם.
"אני לא מסכימה", היא מסתייגת. "מדובר באירוע מתפתח ודינמי. המצב היום שונה ממה שהיה קודם, בעיקר בהיבטי התוחלת והתקווה של חמאס כארגון, וגם של כל אחד מהמחבלים כפרט. הראיה, אלפי מחבלים שפשוט מרימים ידיים ונכנעים. לכן ודאי שאפשר היום לעשות הרבה יותר בכיוון הזה", היא מתעקשת. "יחד עם זאת, כאשר תגובש עסקה עם חמאס שלא תגדע את מימוש מטרות המלחמה הראשיות, שהן השלמת חיסול חמאס בכל זרועותיו, הצבאיות והשלטוניות, והסרת כל איום מעזה כלפי ישראל למשך שנים רבות, במידה שהעסקה לא תסכל את המטרות האלה ותאפשר להציל חטופים - ייתכן שנתמוך, כפי שכבר עשינו בעבר".
בעבר הבעת תמיכה בעסקה כוללת לשחרור חטופים, אבל עסקה כזאת תחייב על פי דרישת חמאס את סיום המלחמה בעזה. איך זה מסתדר עם הצורך בהכרעת חמאס?
"ההנחה שעסקה שמשתחררים בה כולם חייבת להיות כרוכה ביציאה מעזה בסך הכול מבטאת את דרישת חמאס. אני לא אמורה לקבל את עמדת חמאס. אחרי שעברנו את כל חודשי המלחמה האלה והורדנו את חמאס על הברכיים, במאמץ אדיר ובמחיר דמם של רבים וטובים, כשהמטרה היא לחסל אותו, אין שום היגיון שדווקא עכשיו נסיים את המלחמה ובכך נקים ונשקם אותו. המשוואה הזאת שחמאס יצר, של שחרור חטופים והפסקת מלחמה, לא מקובלת עליי בשום פנים ואופן".
אבל זה לא רק חמאס, גם בישראל עולה הקריאה לסיום המלחמה.
"הקריאות האלה שנשמעות בישראל מגיעות מאותם גורמים שרק לפני חודשים ספורים תקפו אותי כשאמרתי בריאיון ברדיו שלא נכון ללכת לעסקה חלקית, מפני שבכך אנחנו גוזרים את דינם של החטופים האחרים. והנה היום הם דורשים 'את כולם' מאותן סיבות ממש. לצערי יש גורמים בישראל שמהדהדים את דרישות חמאס, ודורשים להתיישר לפיהן. אני בשום אופן לא מתכוונת להתיישר לפי דרישות חמאס. אנחנו במלחמה עם חמאס, מלחמה שמטרתה השמדתו, לחסל אותו סופית בכל מובניו, והדבר האחרון שנעשה זה להתיישר לפי הכללים שהוא מכתיב".
לו תהיה עסקה, והתנאי לשחרור חטופים הוא סיום המלחמה, מה תעשו?
"באופן עקרוני אני חושבת שהדרך של ניהול משא ומתן עם ארגון טרור היא דרך עקומה. לא רק שהיא לא מביאה תועלת, אלא היא יוצרת נזק. עצם הדיון והשיח עם חמאס הוא בעייתי ומעצים אותו. כשמחבל שמחזיק בחטופים ונמצא על סף ייאוש רואה את מדינת ישראל נושאת ונותנת עם חמאס, מתעוררת בו התקווה שיש לחמאס עתיד. התפקיד שלנו הוא לגדוע את התקווה הזאת, רק כך הוא יתחיל לחשוב על עצמו ועל עתידו ויבקש תמורה כספית תמורת החטוף שבידו".
בעסקה הראשונה את היית בעד.
"נכון. הצבעתי בעדה אף שכללה שחרור מחבלים, וכל חיי פעלתי נגד שחרור מחבלים. זה היה לי קשה מאוד, אבל הסכמתי לעסקה כי אחרי הכול העסקה ההיא לא הוציאה אותנו מעזה, לא סיימה את המלחמה, וגם לא שחררה מחבלים כבדים, אף על פי שכמובן כל שחרור של מחבלים הוא בעייתי. העסקה הראשונה גם לא הקימה את חמאס על הרגליים. עשינו הפסקת אש טקטית והצלנו חיים, ווידאנו שרגע אחרי ששלב העסקה נגמר, המלחמה תימשך. הבנתי שיש כאן מחיר כבד על המאזניים, עשרות נפשות יקרות שאפשר להציל, וזה מחיר שמדינת ישראל יכולה לשלם בלי לסטות מהמחויבות שלה למטרות הקריטיות של המלחמה", היא מסבירה את הרציונל.
"גם כעת אבדוק את התנאים לעומק, וודאי שאין סיכוי שאתמוך בעסקה שמסיימת את המלחמה לפני שהגענו ליעדיה ומוציאה את ישראל מעזה", היא שבה מתחייבת. "הדרישות של חמאס לא גורמות לי להיות תיבת תהודה שלהם. החיים של החטופים יקרים לי, הם כל כך יקרים שאני מוכנה לשלם גם מחירים לא פשוטים, אבל לא כל מחיר, ובטח שלא מחיר שמונע ממדינת ישראל להכריע את חמאס צבאית, ארגונית ואזרחית ולהסיר את האיום מעזה על ישראל".
עם החרב על הצוואר
גם משה פוזיילוב, בכיר בשב"כ לשעבר וחוקר בכיר במכון משגב לביטחון לאומי ואסטרטגיה לאומית, משוכנע כי חמאס נפגע עד כה באופן אנוש ויש להמשיך ולהכות בו בעוצמה: "אנחנו צריכים לזכור שחמאס הוא אויב רע, אויב שהוא מאוד מאמין ונחוש, והוא צריך לחוש את האיום על צווארו, וחשוב שיהיה איום אותנטי. לאורך חלק גדול מהשנה ורבע שנלחמנו בו, במידה רבה בגלל הממשל האמריקני וגם בגלל ההפגנות בישראל, הוא נטה להאמין שלמרות הכול הניצחון שלו אוטוטו מגיע, וכל מה שהוא צריך זה להשתמש במה שהאבות המייסדים שלו לימדו אותו, וזו הסבלנות. הוא אמר לעצמו, בוא נחכה עוד קצת ועוד קצת עד שישראל תישבר. איך אמר נסראללה ביהירותו: יש יותר סיכוי שהליטאני יעבור דרומה מאשר שחיזבאללה יעלה צפונה. אבל בסופו של דבר הם לא הבינו עד כמה הם קורי עכביש ולא אנחנו, והם לא הבינו כמה אנחנו עם קשה עורף".
מה בעצם הוביל לכך?
"כבר שנים מדינת ישראל זנחה את הגישה הריאליסטית של בן גוריון שחותרת להכרעת האויב, ועברה לתפיסות אידיאליסטיות שלפיהן אין דבר כזה הכרעה וצריך להכיל ולדבר ולקדם הכול בפשרות. אבל במזרח התיכון לא מבינים את השפה הזאת", הוא קובל. "הם מפרשים את השיח הזה כחולשה. אני חושב שמבצע חומת מגן היה שובר שוויון. לראשונה ראיתי בחומת מגן איך אנשים עם חרב על הצוואר משנים את התפיסות שלהם".
אתה מעריך שחמאס כרגע חש חרב על הצוואר?
"חמאס קרוב מאוד לכך, והעובדה שטראמפ הבטיח להם גיהינום היא עוד משהו שמשחק לידיים שלנו. אנחנו צריכים לשמר כל הזמן איום צבאי מוחשי, כדי שחמאס ירגיש בלחץ מתמיד הן ברמת השטח, לדאוג שכל יום יהרגו לו שם עוד אנשים, והן ברמה הדיפלומטית, לדבר בשפה אחת עם הממשל האמריקני ועם הנשיא הנכנס טראמפ. כמו כן אנחנו צריכים למנף את המאמץ המצרי. אני מעולם לא האמנתי בקטארים", הוא מציין. "יש פה מלחמות עולם בעולם המוסלמי. האקלים במזרח התיכון היום הוא אקלים נפיץ ושברירי, וכל משק כנפי פרפר בצד אחד שלו משנה עולמות בצד השני של המזרח התיכון. לכן חשוב למנף את המאמץ המצרי, כי למצרים יש עכשיו אינטרס לבסס את מעמדה, להוכיח את עצמה כמתווך משמעותי וגם להראות לנשיא הנבחר בארצות הברית כמה היא חשובה".
אתה מדבר על חתירה להכרעה, איך זה מסתדר עם עסקת חטופים שתחייב את הפסקת המלחמה ושעלולה להביא את חמאס לעמוד מחדש על הרגליים?
"אחד הדברים החשובים הוא לקבוע עקרונות למשא ומתן. עיקרון ראשון וחשוב מאוד הוא לא להתחייב בשום צורה ואופן לסיום הלחימה", הוא דורש. "ואגב, גם בהצעה הנוכחית של המצרים חמאס כבר לא מציב את התנאי הזה כתנאי ראשון להתחלה של האירוע".
יחד עם הפעלת הלחץ המסיבי על חמאס מציע פוזיילוב להושיט גם גזרים במטרה לקדם עסקה. "עם כמה שהם מנוולים ועם כמה שאני חושב שמגיע להם למות, אנחנו נדחה את המוות שלהם בכמה שנים וניתן להם לצאת בצורה מכובדת דרך מצרים לקטאר או לכל מקום אחר. כשהם יבינו כמה אנחנו נחושים וכמה העולם סוגר עליהם וכמה בנות הברית שלהם כבר לא איתם, לא חיזבאללה, לא האיראנים, הסורים או הקטארים, זה יכול להביא לנקודת מפנה שבה אם נציע להם לצאת בלי שאנחנו הורגים אותם הם יקבלו את ההצעה", הוא מציין. "יש בחמאס גורמים כמו מוחמד סינואר, אחיו של יחיא סינואר, שהם מחבלים קשוחים ויילחמו אולי עד הכדור האחרון. אבל ככל שהמעגלים סביבם יסגרו עליהם ולא יגבו אותם, הם יסכימו להצעות מהסוג הזה בשביל לחיות ובשביל לשמר את החלום", הוא מסביר.
"אני חושב שהיום בחמאס מבינים את זה יותר ממה שהם הבינו את זה לפני שלושה חודשים. קרו פה מאז דברים דרמטיים. הניצחון של טראמפ, נפילת משטר אסד, קריסת חיזבאללה", הוא מונה את האירועים מחוללי השינוי. "קרו פה המון דברים, ולכולם יחד יש השפעה אדירה, ודווקא מתוך העוצמה אנחנו צריכים לנהל סיכונים. רוצה לומר, להיות קצת נדיבים, לשחרר יותר אסירים ממה שחשבנו אי פעם, כמובן עם מגבלות שנקבע, למשל שיעברו אל מחוץ ליהודה ושומרון, שיהיו בקטאר לצורך העניין ולא בעזה בשום אופן. וגם לא לשחרר דרג של הנהגה, כדי שלא תקום הנהגה חלופית. אסור לנו להוציא את הסינואר הבא".
איך עושים את זה?
"בסוף אי אפשר לעצור הצמחה של מנהיגים. יכול להיות אדם שהוא לא מנהיג ובעוד עשור הוא כן יהיה. אבל אני מאמין שהמודיעין שיש בשב"ס ובשב"כ יכול בהחלט לסמן מי בדרג הנהגה ומי לא. בעסקת שליט שחררו את יחיא סינואר, לא ברור מי עשה את השטות הזאת. זה היה ביזיון, ואסור שהביזיון הזה יקרה הפעם".
בניגוד לעסקה הקודמת, היום עולה קריאה לעסקה כוללת, כלומר כולם תמורת הפסקת המלחמה. מה דעתך על כך?
"אני מבין שיש קריאה לעסקה כוללת, אבל מי שקורא את הקריאה הזאת צריך להבין שהוא משחק על הכול או כלום. ומה שהוא אומר בעצם זה שהילדים שלנו ימשיכו להילחם בעזה ובלבנון. כי אם אתה אומר אני רוצה הכול או כלום - אתה יכול גם לקבל את הכלום. ואני לא חושב שקריאה כזאת נכון לרגע זה נכונה לנו, כי אנחנו לא נוכל לחיות עם המשך שלטון חמאס ברצועה. חייבת להיות לנו דרישה להמשיך ולהרוג את חמאס כל זמן שאנחנו נושמים".
אתה אומר למעשה שהדרישה להפסקת המלחמה אינה נכונה לנו.
"בהחלט. אנחנו מנסים לעשות הכול בעסקה אחת - גם היא לא קורית ביום אחד אלא בשלבים - כעסקה אחת מקצה לקצה, אבל אם בקצה שלה עומדת העובדה שאין יותר מלחמה וחמאס נשאר בעזה, זה משהו שאנחנו לא נוכל לקבל. אנחנו בטבע שלנו רודפי שלום ומחפשים לנרמל אותם ולהכניס אותם לתבניות שאנחנו נוכל לחיות איתן. אבל אלה תבניות מערביות ולא מוכיחות את עצמן במציאות", הוא מלין. "אנחנו לא יכולים לתת לניצוץ הרשע הזה להמשיך ולדלוק. אנחנו חייבים לכבות אותו, ובמקרה הכי גרוע לצמצם אותו שיהיה הכי קטן ובשליטה שלנו".
אבל אז אתה לא מכריע.
"הכרעה לא קורית ביום אחד. הכרעה היא תהליך של שנים. אבל אני מעריך שאנחנו קרובים מאוד לשם", הוא פוסק. "הרצועה נראית היום כאילו נפלה עליה פצצת אטום. צפון הרצועה לגמרי בידינו. אנחנו צריכים כאמור לא להתחייב על סיום הלחימה, לא לוותר על שליטה בפילדלפי, ושטח צפון הרצועה חייב להישאר בידיים שלנו".
עד מתי?
"עד קץ החיים. לא להחזיר. האויב צריך להבין שכשהוא פותח נגדנו בכזאת מלחמה ובכזאת עוצמה, הוא ישלם מחיר כואב ויאבד את האדמה שלו. וזה בהחלט מחיר שהם מבינים".