הצעת אי האמון בממשלת גרמניה אושרה אתמול (שני) באופן סופי ובכך תמו להן שנות קואליציית ה'רמזור' שלמעשה התפרקה כבר בשבועות האחרונים אחרי פיטורי שר האוצר כריסטיאן לינדנר.
במערכת הבחירות הנוכחית ניתן למנות כשחקנית מרכזית את מפלגת ה-CDU השמרנית (שהונהגה בעבר על ידי מרקל) ומובלת על ידי ראש האופוזיציה פרידריך מרץ שלפי הערכות אמור להיות הקנצלר הבא.
מפלגה בולטת נוספת היא מפלגת השלטון הנוכחית, ה-SPD, שתנסה לשמר את הקנצלר אולף שולץ בשלטון, דבר שנראה לא סביר.
מפלגת הימין הקיצוני אלטרנטיבה לגרמניה רוכבת היטב על בעיות ההגירה במדינה וצפויה להתחזק באופן שלא ידעה מאז הקמתה. יחד עם זאת, ה-SPD, ה-CDU ולמעשה עיקר המפלגות כבר הודיעו שלא ישתפו את המפלגה בשום ממשלה.
לפי סקרים בגרמניה, המפלגה הרביעית בגודלה צפויה להיות המפלגה הירוקה שחברה בקואליציה ומחזיקה בכמה תיקי שרים, בהם תפקיד שרת החוץ.
מפלגת השמאל הקיצוני הפופוליסטי החדשה BSW גם כן צפויה לזכות במספיק קולות בכדי לצלוח את אחוז החסימה הגבוה (5%) - אך ככל הנראה לא תוכל להיות שותפה בקואליציה כלשהי. לצד זאת, המפלגה הליברלית FDP שעזבה את הקואליציה נאבקת על אחוז החסימה וספק אם תצליח להיבחר שוב.
מי יהיה הקנצלר הבא?
בעוד רבים במדינה מעריכים כאמור כי ראש האופוזיציה מרץ צפוי להיות הקנצלר הבא, עדיין לא ברור איזו קואליציה יקים, דבר שיהיה כמובן תלוי בתוצאות הבחירות.
האפשרות של שיתוף פעולה אם אלטרנטיבה לגרמניה נראה לא סביר לאור ההצהרות החוזרות ונשנות של בכירי ה-CDU שלא ישתפו איתה פעולה.
ככל הנראה, שתי האפשרויות הריאליות הן שיתוף פעולה של ה-CDU עם המפלגה הירוקה, או הקמת ממשלת אחדות עם ה-SPD בדומה לכהונה האחרונה של אנגלה מרקל.