אם אתם עוסקים בביטחון או אפילו מתענינים ברצינות באקטואליה ובמזרח התיכון דבר ממה שתקראו להלן לא יפתיע אתכם או יחדש לכם.
יתכן מאוד שכלל החלקים בפאזל הזה אינם עולים לכדי התמונה המדאיגה שאני מבקש להתריע מפניה אך עדיף להיזהר ולהתריע מאשר להצטער. ואני רואה תועלת מסוימת אפשרית (אולי) אפילו מעצם הנחת העובדות והפרטים הללו יחד.
שכן, כפי שההיסטוריה הרחוקה והקרובה לימדה אותנו אסור לנו בשום פנים ואופן "להבין טוב יותר מהשחקנים שמסביבנו" מה הם חושבים או מרגישים, ועלינו להישאר נאמנים לכלל הברזל המודיעיני הישן והטוב "להסתכל על האמצעים והיכולות של היריב ואף על מעשיו במקום לנסות לנחש את כוונותיו" .
1. ישראל מצויה כעת לאחר מאמץ צבאי ממושך מהגדולים והיקרים שידעה בתולדותיה.
2. בעקבות נאום טראמפ ומדיניותו הצפויה הפרו ישראלית במובהק זוהי נקודה שממנה היא ככל הנראה בטווח הנראה לעין אמורה להתחזק ולהשתקם וכן (בעקבות מתקפת הפתע ב7.10) להגדיל את צבאה ותקציב הביטחון שלה ולהיערך לאיומים הבטחוניים הבאים שבראשם איום הגרעין האיראני ( בעיקר חיל האויר) והאיום הטורקי והמצרי. מבחינה זו זהו חלון זמן אסטרטגי אולי בלעדי לנסות ולתקוף אותה בשעה שהיא נדמית כחלשה.
3. מצרים היא מדינה מוסלמית סונית ענקית שאמנם מצויה רשמית בהסכם שלום עם ישראל , אך זהו הסכם שלום קר, האנטישמיות גילויי השיטנה וההסתה בטלוויזיה וברחוב המצרי הם מהגבוהים בעולם.
והסכם השלום מחורר ככברה כבר שנים כאשר ההפרות הבוטות ביותר הן הכנסת עוד ועוד כוחות מצריים לעומק חצי האי סיני והתעצמות תשתיתית, חימושית וצבאית בכל מימד בדגש על הכנות רחבות מאוד אשר אין להן פירוש כנה אחר מלבד הכנות לעימות צבאי עם ישראל אשר למרות הסכם השלום ממשיכה להוות מסורתית את אויב הייחוס של הצבא המצרי .לאחרונה אף הוצבו בהתגרות פרובוקטיבית עשרות רבות של טנקים מצרים ממש על הגבול הישראלי הדרומי.
היקף המעורבות המצרית בהתחמשות חמאס לאורך השנים ובהכנות למלחמת חרבות ברזל אינו ידוע לנו אך ברור שלפחות בכל הקשור להברחות נשק רב המצרים ידעו והעלימו עין (במקרה הטוב) כאשר סביר יותר שהם לקחו בעניין חלק פעיל וזדוני כחלק מאסטרטגיה כוללת להתיש ולהחליש את ישראל אסטרטגית. (בעזה נמצאו לאורך המלחמה מימצאים ספורדים שונים התומכים בהשערה שפרטי אמל"ח תיקני מצרי הוברחו לרצועה).
הוכחה ברורה לכוונותיה הרעות של מצרים היא התעקשותה הגורפת שלא לסייע למשבר ההומניטרי בעזה כאשר ברור לכל שהדבר נובע מאידיאולוגיית המשך המאבק בישראל כחלק מהזהות המוסלמית הדוגלת בהמשך ההתנגדות עד להשלמת מטרת החזרת כבוד האומה המצרית האבוד מאז 1948 והסרת כתם החרפה הציוני מעל האדמה המקודשת לאיסלם, קרי- מחיקת ישראל.
4. למצרים צבא קונבנציונלי ענק ( באוויר, ביבשה ובים) אשר עבר בארבעים השנים האחרונות שידרוגים ושיפורים רבים. כולל תשתיות מבצעיות חדשות בסיני ובעומק מצרים (וכן עשרות מעברים מנהרות וגשרים חדשים מעל ומתחת לתעלת סואץ שהחלו להיבנות מאז 2007) רזרבות ענק של דלק, חימוש, צמ"ה, רק"מ, חלפים. שדות תעופה נמלי צי מפקדות מבוצרות בונקרים רבים ועוד בהיקפים אדירים בתקציבי עתק.
5. הסוגיה הפלסטינית בדגש על תוכנית טראמפ לעזה כפי שפורסמה יכולה להוות בעבור המצרים עילה לפלישה. כך הם יוכלו להצדיק תוקפנות כלפי ישראל בעשיית צדק לפלסטינים ולזכות לתמיכה מציר המדינות המתנגדות לישראל ממעצמות כגון רוסיה סין ( מה שימנע הפעלת מועצת הביטחון כנגדה) מהמדינות הערביות (כולל כמובן טורקיה סעודיה לבנון סוריה וירדן) ואף מחלק ממדינות אירופה שמתנגדות לתוכנית טראמפ.
6. עם עליית כוחה של טורקיה , התמוססות סוריה ומה שנדמה כחולשה של הציר האיראני מצרים עשויה לחוש עצמה מספיק בטוחה לנוע למהלך כזה.
7. אף כי המחשבה הראשונה היא כי ארה"ב תתערב לטובת ישראל יש להעמיק ולנתח במה היא תתערב , עד כמה באיזה שלב ובמה היא תוכל לעזור לישראל במידה ותיפתח כנגד ישראל מתקפת פתע מצרית מהירה .
יתכן גם כי אילוצים גיאו-אסטרטגים נוספים כמו התגרויות, פרובוקציות או אף מהלכים צבאיים מלאים מצד סין צפון קוריאה רוסיה או טורקיה ירתקו את ארה"ב לזירות עולמות אחרות. המצרים ו/ או הטורקים עשויים להשתמש בציים שלהם על מנת להטיל על ישראל מצור ימי אשר יקשה על ארה"ב לספק לישראל סיוע תחמושתי ולוגיסטי בקנה מידה גדול וכמו כן יתכן שסיוע כזה יגיע בעיכוב או לא יהיה מספק מסיבות שונות.
8. מכל הסיבות שלהלן ומסיבות נוספות על ישראל ובעלי התפקידים הרלבנטים בממשלה, בצבא, באגף המודיעין ובמערכות הביטחון להכין את ישראל בדחיפות מיידית לאפשרות של מלחמה נוספת למרות הקושי והאתגר העצום, לחזית דיפלומטית הסברתית תקציבית וכמובן צבאית ופיתוחית לריכוז ואיגום כלל המשאבים הנדרשים, למציאת פתרונות יצירתיים ומהירים לתהליך בניין כוח מזורז ורלבנטי ( יעיל אף אם א- סימטרי) שיתן מענה קונבנציונלי לאיום המסתמן. ובראשית הדברים לעורר את הגורמים הרלבנטים להמציא תשובות מניחות את הדעת ופתרונות מספקים, לשאלות הדחופות הבאות:
- מהו היקף הכוחות המצרי הזמין כעת למלחמה בישראל?
-תוך כמה זמן תוכל להגיע מצרים להיקף גיוס מלא ומהו הפוטנציאל שלו?
- כיצד יוכל להיערך צה"ל להגנה אפקטיבית מראש אל מול האיום בטווח הזמן הריאלי שלו?
כיצד עשויה להראות מתקפת פתע מצרית על ישראל לאור ניתוח היכולות החדשות ותרגילי הצבא המצרי בעשרים השנים האחרונות (חיצי התמרון, מאמצי הנחתת קומנדו נרחבים מאחורי הקוים, מצור ימי, תקיפה אווירית וטילית נרחבת של מטרות אסטרטגיות בישראל כולל ניסיון לשלול מראש מישראל את הקלף המסוכן מבחינתה של מצרים נשק לא קונבנציונלי ישראלי, הימצאות נשק לא קונבנציונלי בידי צבא מצרים, זיהוי והכנת רשימת אינדיקציות הכנות אחרונות למלחמה במצרים.
- כיצד לבלום את הרק"מ המצרי באמצעים הקיימים (כולל חשיבה יצירתית וא-סימטרית)
- התמודדות עם הצי המצרי כנ"ל
-רשימת מטרות מלאה למיטוט התוכנית המצרית.
- תוכנית מדינית וצבאית להרתעת מצרים/ למתקפת מנע רחבה בהינתן הבנה שמלחמה אמנם בפתח.