ד"ר עינת וילף
ד"ר עינת וילףPhoto by Miriam Alster/FLASH90

ד"ר עינת וילף, חברת כנסת לשעבר, סבורה כי הסיכוי לחיים שלווים של יהודים וערבים אלה לצד אלה טמון במה שהיא מגדירה כ"ציונות ערבית".

בכנס שקיים המכון למדיניות העם היהודי תחת הכותרת 'יהדות התפוצות אחרי השבעה באוקטובר', ציינה בראשית הדברים כי הציונות אמנם אינה שולטת בעולם כפי שיש מי שרוצה לטעון, אך הציונות יודעת לנצל הזדמנויות היסטוריות בתקופות של שינויים גדולים בעולם.

לדבריה "כדי שיהודים וערבים יוכלו לחיות, האידיאולוגיה הפלשתינית האובססיבית נגד קיומה של ישראל שעיקריה מהים ועד הנהר לא תהיה ריבונות ישראלית, וששיבה עבורה היא לא נוסטלגיה אלא השבעה באוקטובר, כפי שכך הדברים מפורטים בפרסומים משנות השישים והשבעים, האידיאולוגיה הזו חייבת למות ולהתחלף באידיאולוגיה שאני קוראת לה ציונות ערבית, מה שהיום נחשב לרעיון משוגע, אבל בעתיד לא יהיה כך", היא משוכנעת.

מהותה של אותה "ציונות ערבית" היא קבלה של זכות היהודים להכרה במולדתם ההיסטורית. וילף מספרת על כנס שבו השתתפה ובו טענה ששלום יתקיים כאשר הערבים יפסיקו את מלחמתם בישראל ויהיו נכונים לחיות לצידה ולא במקומה. לצידה ישב מישהו ששאל אם היא רוצה שהערבים יהיו ציוניים והיא השיבה בחיוב. כשהקהל גיחך ביקשה וילף להסביר ושאלה מדוע ממנה עולה הדרישה להכיר בזכותם של הפלשתינים להגדרה עצמית במולדתם ואילו הדרישה שהם יכירו בזכותם השווה של יהודים להגדרה עצמית במולדתם ההיסטורית נתפס כמשהו מופרך? זו, לדבריה, צריכה להיות דרישת הבסיס.

"יש שתי אמיתות שאין בלתן: ריבונות יהודית יכולה להיות רק בארץ ישראל. נועדנו להתקיים כמיעוט יהודי במרחב ערבי. המשמעות היא ששלום יהיה רק אם הערבים-המוסלמים יקבלו את הציונות באופן עמוק".

על בסיס דבריה אלה אומרת ד"ר וילף כי "על ישראל לפעול לסיום הפלשתיניזם כאידיאולוגיה ולקדם את רעיון הציונות הערבית, להתקרב לקביעת גבולות ככל הניתן, להתנתק מהיחס הפונדמנטאלי לאדמה, סיפוח במקומות אפשריים ועל פי זה לקבוע גבולות. להתארגן להזדמנויות היסטוריות צפויות כמו קריסת משטר האייתולות הנראה קרוב מאי פעם, להציג חזון של שלום מול לבנון. להתייחס בכבוד אך חשדנות לטורקיה, מצרים, ירדן, קטאר ודומותיהן שמציגות את עצמם כחברות שלנו אבל הן ממש לא. צריך להתייחס אליהן בפינקסנות ולדרוש עמידה בכל סעיפי ההסכם איתן".

לטעמה "הנשיא טראמפ מייצר הזדמנות חריגה לישראל להיות עצמאית מבחינות רבות", ויש בו הערכה וכבוד גם לסירוב ישראלי שנובע מתוך רצון לייצר עצמאות לצד העמידה הידידותית לצד ארה"ב.