במוצאי השבת האחרונה קיבלתי מתנה ליום העצמאות ה־77 של מדינת ישראל. המתנה הועברה בקבוצת הווטסאפ המשפחתית והסבה לי רגעים של נחת, כהכנה ליום חגה של מדינת ישראל.
היה זה נאום קצר ועוצמתי של מפקד חיל האוויר לשעבר, האלוף במיל' אליעזר שקדי, שעל פי המיקום ותוכן הדברים, נאמר כחלק מסיור בהר הרצל. להלן תמצית דבריו בעריכה מינימלית: "הנושא שלנו בקצרה הוא קירוב לבבות. זה הדיון. העם שלנו הוא עם מדהים. באמת עם מדהים. מנהיגים מדהימים, אנשי רוח מדהימים, אנשי מדע מדהימים, לוחמים מדהימים, אנחנו נמצאים פה, פוגשים אותם במקום בלתי נתפס, כלוחמים מדהימים.
"לאף אחד אין מונופול על כלום. אין מונופול על כלום! אין מונופול על אהבת האדם, אין מונופול על אהבת הארץ, אין מונופול על דמוקרטיה, אין מונופול על מיהו יהודי, ואף אחד לא יגיד לי שהוא יותר יהודי ממני או פחות יהודי ממני. יש לו כיפה גדולה, יש לו כיפה קטנה, חצי כיפה, רבע כיפה... איך אבא שלי היה אומר: 'בדרך למשרפות באושוויץ, אף אחד לא התעניין אם יש לך רבע כיפה, חצי כיפה, כיפה כזו, אתה רפורמי, קונסרבטיבי, אתה חב"דניק... אתה לא דתי בכלל.' כדאי שנבין את זה...
"ואני רוצה לצטט בן־אדם, שרק בזכות המשפט הזה היה מנהיג ענק. קראו לו בגין. בגין אמר את המשפט הבא: אני לא רוצה להיזכר ראש המחתרת. אני לא רוצה להיזכר על זה שהייתי ראש הממשלה. אני לא רוצה להיזכר על זה שהבאתי את הסכם השלום הראשון. אני רוצה להיזכר רק על דבר אחד. על זה שמנעתי מלחמת אחים, באירוע אלטלנה. עכשיו, למי שלא יודע, בגין לא החליט את זה באירוע אלטלנה. בגין כתב את זה ב־1944, שהוא לא ייתן שתהיה מלחמת אחים.
"הוא הבין שיש דברים שגדולים מכולנו. ואני אומר לכם – מעניין את סבתא שלי אם אתם ימין, אם אתם שמאל, אם אתם דתיים, לא דתיים, כל מי שנמצא כאן זה אח שלי או אחות שלי, בן שלי, זה המצב. אני חושב שזה האתגר הכי גדול שיש לנו בתקופה הזאת".
המסר הכי גדול
בהמשך דבריו, האלוף שקדי פותח את ליבו ומשער מה היה אביו אומר לו שעליו לעשות אילו היה חי כיום: "ואני חוזר לאבא שלי – אבא שלי כבר לא חי כמו שאתם יודעים, ואני חושב – מה הוא היה אומר לי היום אחרי הקטסטרופה הכי מטורפת שחווינו. ואני חושב שאני יודע מה הוא היה אומר. הוא היה אומר לי את המשפט הבא: 'תעשה כל מה שאתה יכול שמה שיש לנו לא יתפרק. הכול'.
"מי שהיה במקום ההוא (=בשואה) הבין שאין לך כלום ומה המשמעות, מבין שצריך לעשות הכול כדי שיהיה לנו את מה שיש לנו ונמצא את הדרך להיות ביחד. אני מאמין גדול שזה אפשרי. זה אתגר גדול וזאת אולי הסוגייה הכי גדולה שאנחנו עומדים בפניה...
"יש לנו מדינה, שלנו, מאוד משמעותית, ואני מאמין שאנחנו חייבים ללמוד לחיות ביחד, ואני מאמין שזה גם מה שיהיה. ואם אתם שואלים אותי מה התקווה? אני נפגש המון עם אנשים צעירים, המון. מרמת הגולן ועד אילת ומהירדן ועד הים, במקומות שבהם יש פה אנשים שלא דרכו שם אף פעם, אני נוסע במקומות שאשתי אומרת לי שאתה לא יכול לנסוע, שם אני חייב לנסוע. כי חייבים לשמוע אותם. ומה המשמעות של העניין הזה? שאפשר. לא רק אפשר – זה נדרש. וזה האתגר הגדול.
"ואבא שלי היה אומר תעשה הכול, ואני משתדל לעשות הכול. ואני מבקש מכולכם – תוודאו שאצלכם בבית, במשפחה שלכם, עם החברים שלכם, במקום העבודה שלכם, אין מצב שמתפתח לדבר כזה שיכול להיקרא מלחמת אחים. זה המסר הכי גדול שיש לי פה. וזה מתחבר גם לשואה וגם לתקומה, וגם לעתיד של המדינה שלנו ושל העם שלנו.
"אז אני אופטימיסט גדול, ודווקא במקום הזה (=הר הרצל) אפשר להבין למה. אני חושב שהעתיד שלנו הוא בדור הצעיר. אנשים שנלחמו ביחד, שנפצעו ביחד, שחברים שלהם נהרגו, מימין, משמאל, דתי, לא דתי, הם מבינים שאסור לנו לטעות. ואני מאמין שאנחנו לא נטעה ואנחנו לפחות נעשה הכול כדי שלא נטעה".
את הנאום הזה, כך נדמה לי, צריך להדהד עוד ועוד. שנדע להעריך את מה שיש לנו. ושנדע לשמור עליו.
הניצחון המוחלט
דבריו של שקדי עוררו אצלי זיכרונות ממו"ר הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, שהאיר את היסודות שעליהם דיבר שקדי, באורה של התורה הגואלת. לפני כעשרים ושלוש שנה, לרגל יום העצמאות ה־54, שנחגג בעיצומו של מבצע "חומת מגן" והתקופה הקשה שקדמה לו, הופצה חוברת מאמרים בשם "בעז ובאמונה" שהופקה על ידי כמה גופים שחברו יחד. במאמרו "באמונה ננצח", האיר הרב אלישע זצ"ל יסודות שעשויים להאיר גם לנו את חג העצמאות שלקראתו אנו צועדים:
"גודלו של חג העצמאות שאנו מצויים היום בפתחו, קשור קשר בל יינתק לתכנים ולהופעות של חבלי משיח. אם ננסה להתכחש, להקטין, לשחוק, להסתיר ולגמד את החזון המשיחי של גאולת העם והעולם, או אז נתכחש בעצם לעצמנו...
"אם רוצים אנו למנוע מהקטנות של השועלים לחבל בכרמים, ומבקשים לרומם את החזון הגאולי לטהרתו ולגלות ישרותו וכוחו, או אז ננצח את השעבוד לעכשוויות ונחדל לעבוד את השעון הציבורי רק על פי מחוגיו.
"לא נדחק את הקץ, אך גם לא נרחק ממנו, לא נכפה על המציאות רעיונות אווריריים ומעורפלים ולא נהפוך להיות גמדי הציפיות השטחיות האנוכיות. נקרא בלב שלם את הפטרת 'שביעי של פסח' ביום העצמאות, נעסוק בצמח דוד עבדך ונאמין בישועת ה', נודה עליה ונטהר עצמנו לאורה".
המושג "הניצחון המוחלט" שהפך מזמן כבר למטבע לשון, מתחיל בניצחון המוחלט על קוצר המבט, הקטנת החזון וההכחשה העצמית. כאשר מבינים מי אנחנו ומהו החזון שלנו, נפתח הפתח גם לניצחון המוחלט על האויבים השפלים הקמים עלינו לכלותנו. וכאן מאיר הרב אלישע נקודה יסודית נוספת.
מהות המאבק
נדמה שהמאבק העמוק על זהותה ועל צביונה של מדינת ישראל נסוב סביב משפט אחד מהמנון "התקווה" – "להיות עם חופשי בארצנו". מהו אותו חופש נכסף? מהי דמותו של העם החופשי בארצו? אולי זהו עומק הוויכוח הציבורי שמלווה את המדינה מיום היווסדה ושרק התעצם בשנים האחרונות. וכך מאיר הרב אלישע את מהות המאבק שלנו:
"על גילוי הנשמה אנו נאבקים, את הופעת הנשמה שלנו רוצים זרים, נוכרים ומנוכרים למנוע, אך אז – "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ", ויתברר כי צריך להמשיך ללכת ביתר עוז פנימי, ביתר נחישות וביתר גילוי הרבדים היותר עמוקים של עצמיותנו האישית, המוסרית, המשפחתית, החברתית, הקהילתית, הציבורית והלאומית".
"את הריבוי הכמותי והאיכותי, נצמיח מתוך אמונה בגדלות, אשר תנצח את הקטנות שבנו, תגאל את הספקות שבנו, תנקה את הקליפות שנדבקו אלינו, ותיטע בנו בעזרת צור ישראל וגואלו את החפץ והרצון, היכולת והכוח הפנימי להיות עם חופשי בארצנו – חופש של אמת וישרות שממנו תבוא ברכה לעולם כולו, וגם על שכנינו ייאמר: 'וידעו כי אתה שמך ה' לבדך עליון על כל הארץ', שהוא הפסוק האחרון בתהלים פ"ג הנאמר מקירות הלב בעתות של מאבק על עצמאותנו ועצמיותנו אשר נטע בנו אלוקים".
נדמה לי שיום העצמאות ה־ע"ז, שיונק מדומיית נשמת יום הזיכרון נורא ההוד שלפניו, הוא יום של ניצחון עוז הרוח, הגבורה, המסירות והאחדות שנמצאים ביסוד העם המופלא שלנו, שהופכים אותו למה שהוא. "להיות עם חופשי בארצנו – חופש של אמת וישרות שממנו תבוא ברכה לעולם כולו".
מתוך המאמר שיפורסם השבת בעלון באהבה ובאמונה של מכון מאיר