לפעמים כמו במחשב גם אנחנו בני האדם צריכים לעשות מדי פעם ריענון קצר ולחזור שוב על הדברים הפשוטים.
איך אמר הרמח"ל? לחזור על אותם הדברים שמרוב פשטותם אנשים לא שמים אליהם לב ומתחילים לשכוח. יש ערך בחזרה לא רק בשביל לזכור אלא גם כדי לתת תוקף ומציאות ברורים לדברים שלי ולך הם אולי הם פשוטים, אבל לאחרים הם עקומים. לפעמים, כך ראינו לא פעם ולא פעמיים, יש מחשבות ממש בריאות שמסתובבות בציבור, וצריך רק את בעלי העט או כישרון הדיבור שיבטאו אותן בפועל.
אנשים צריכים שיסדרו להם את המחשבות, שיראו להם שאף שחשבו שהם לבדם עד כדי כך שהתביישו במה שהם חושבים, מתברר שרבים חושבים בדיוק כמותם, ואולי הם בעצם הרוב השפוי המשותק, והמערכת התקשורתית ששולטת בשיח דווקא היא שנמצאת בעמדת מיעוט, וזו בדיוק הסיבה שהיא כל כך אגרסיבית ובעיקר מניפולטיבית.
יש לה קטע כזה, לאמת, שהיא אינה משתנה גם אם צועקים עליה ממש חזק. גם אם מבזים אותה ומוציאים אותה מגבולות השיח, היא עדיין תישאר, נעבעך, נאמנת לעצמה. כזו היא האמת לדוגמה בנוגע לסוגיית החטופים. סמוטריץ' העז בשבוע שעבר לצאת מהקונכייה בידיעה שיחטוף אש (שאפו!) וככל שיהדהדו את האמת הזו, עוד ועוד אנשים יעזו לצאת מהקונכיות ולומר את האמת הברורה והמתבקשת הזו.
היינו מדלגים על הקטע הברור מאליו הזה שאנחנו משתוקקים לראות כל החטופים החיים בבתיהם בחיק משפחותיהם, אבל כיוון שערמות הפופוליזם בימינו בלתי נגמרות, הנה, כתבנו את זה, ועכשיו נגיע לגוף העניין. ובכן, זוהי האמת: בשאלת מטרות המלחמה המטרה הראשונה במעלה היא ניצחון על חמאס, שכולל במינימום את השמדת הארגון הזה, בדומה להשמדה של התנועה הנאצית בתום מלחמת העולם השנייה. נשארו אחרי המלחמה פה ושם כמה נאצים חבויים או ברחנים, אבל הארגון חדל לחלוטין מלהתקיים.
אז, במלחמת העולם השנייה, היה די ברור לצדדים הלוחמים, שאיבדו מספרים בלתי נתפסים של לוחמים, שחייבים לסיים את זה ולא לעצור גם כאשר הצד הנאצי כבר היה מוחלש ולכאורה היה מקום לעצור כדי למנוע עוד שפך דם, ואולי להציל חלק מהשבויים. לבריטניה, כידוע, היו עשרות אלפי שבויים אצל הנאצים. לרוסים אומנם היו הרבה יותר, אבל הרוסים מעולם לא הצטיינו בהערכת חיי אנשיהם.
בפינוי חיל המשלוח הבריטי מצפון צרפת שנייה לפני שחוסל על ידי הנאצים ניצלו חייהם של כ-300,000 חיילים, אך אלפים רבים נפלו בשבי. היטלר כידוע חשב זמן מה שהוא יכול לפלוש לבריטניה, אך די מהר הבין גם מטורף כמותו שזה לא ריאלי וניסה להוריד את בריטניה על הברכיים כדי לחלץ ממנה הסכם שלום, ושלח את מטוסיו להפציץ את לונדון.
צ'רצ'יל היה יכול לעצור ולקבל את שבוייו בחזרה ולהציל חיים של עוד הרבה בריטים בטווח הקצר, אבל הוא כידוע לא התקפל, וזה ממש לא היה קל. מצבו היה קשה, הוא היה לבד מול היטלר ובמצור, עשרות אלפי אזרחים הרוגים ברחובות, עשרות אלפי חיילים בשבי. "אנחנו נגן על האי שלנו, ויהיה המחיר אשר יהיה... נילחם בשדות וברחובות, נילחם בגבעות. לעולם לא ניכנע", אמר אז בנאומו האלמותי.
המטרה של החזרת החטופים חשובה וקדושה מאוד מאוד, אבל היא אינה מטרת מלחמה אלא תוצאת מלחמה. מטרת מלחמה היא לנצח את האויב, להשמיד אותו ואת כל עוזריו ותומכיו. אי אפשר להשמיד רעיון? בטח שאפשר. לכו לגרמניה הנאצית, לכו ליפן של מלחמת העולם. טנקים סובייטיים הגיעו עד הבונקר של הפיהרר והשמידו כליל את עיר הבירה. כך השמידו את הרעיון הנאצי, ושתי פצצות אטום עשו את העבודה בגזרה היפנית.
בסיום השלב הזה של המלחמה, הכרעת האויב, מגיע השלב המתבקש הבא: עסקאות חילופי שבויים. כך עשינו אגב בעצמנו במלחמת העצמאות ובמלחמת יום הכיפורים. עשרות רבות של חיילים, יותר מהיום, נפלו שבי בידי המצרים ובידי הסורים ביום הכיפורים, אבל איש לא חשב לרגע לעצור את הקרב כדי להשיב אותם עכשיו! ומייד! וזה כמובן מה שאִפשר מלחמה עוצמתית, חזקה ומהירה.
אנחנו כואבים את כאב אחינו החטופים והמשפחות כאב שאין לו סוף, אבל חייבים לגלות אומץ ולהגיד את האמת הזו: ראש הממשלה וצה"ל כבר חייבים להחליף דיסקט ולצאת למלחמה, לראשונה מתחילת המלחמה הזו, כאילו אין חטופים, מלחמה אגרסיבית שכל תכליתה השמדת חמאס וכיבוש אמיתי ומוחלט של הרצועה. אם צה"ל ירצה בכך, זה עניין של ימים עד שבועות אחדים.
האם ייתכן שבשל כך חלק מהחטופים לא ישובו בשלום? האמת היא שכן, יש סיכוי שזה יקרה, אסור לעצום את העיניים ולשקר לעצמנו. אבל נפלו במלחמה הזו גם מאות רבות של לוחמים, וגם להם יש שמות. גם להם יש משפחות. הם אינם חללים פחות מחטוף שה' ירחם נופל בשבי, דמם אדום באותה מידה, וגם דמם של חיילינו שנמצאים כעת בעמדות הגנה פגיעות מול הרצועה, גם הוא אדום באותה מידה. אלו מילים שקשה להגיד, אבל פשוט לא נותרה ברירה, כי הכול השתבש כאן.
בנוגע לגופות בכלל השתגענו לגמרי. איך הגענו למצב שאנחנו מנהלים שיח עם האויב על החזרת גופות תוך כדי מלחמה, ועוד תמורת מחבלים והישגים אחרים לאויב? ככה מעכבים את סיום המלחמה, ככה בדיוק מלמדים את האויב שכיוון שאצלנו יש מחיר גבוה גם לגופות, מבחינתו הוא יכול גם להרוג את החטופים אם אין לו ברירה, הרי הוא יקבל תמורה יפה גם בעבור גופות.
זה המצב כרגע: התקשורת הישראלית מנהלת קמפיין הזוי ומטורף להשאיר את היטלר בשלטון תמורת עשרים ומשהו חטופים חיים. בטווח הרחוק מצבנו שברירי בהקשר הזה יותר ממצבה של בריטניה אז: בניצחון על חמאס – המזרח התיכון כולו משתנה מן הקצה אל הקצה. בכניעה ובהשארת חמאס בשלטון – כל המזרח התיכון והעולם הערבי כולו זז למקום אחר ומדליק מחדש את שעון העצר להשמדת מדינת ישראל.
אם לא רוצים שיהיו פלסטינאצים בעולם, זוהי השיטה הבדוקה: לכבוש את עזה כולה, להשמיד משם כל אויב ולגרש משם את כל מי שזה לא מתאים לו, וליישב אותה ביהודים. לאחר כיבוש כל הרצועה והעלמת חמאס מעל פני האדמה, אז יגיע הזמן, כמו בכל מלחמה נורמלית, להתפנות לעסקאות חטופים נוספות.
אנחנו יודעים שהרבה מאוד מהעם, למרות קמפיין אגרסיבי שלא היה כמותו, חושבים בדיוק כך, שעם כל הכאב, המלחמה והניצחון חשובים יותר. רבים מפחדים לומר את זה, מפחדים ומתביישים אפילו לחשוב את זה, מרגישים לא מוסריים בעיני עצמם לעומת מה שהסבירו להם שהם אמורים לחשוב ולהרגיש. אבל זו אמת ברורה ופשוטה כל כך: קודם כול מלחמה. עד הניצחון, עד הכרעת האויב, עד כניעה והשפלה, גירוש והגליה, ואז עסקת חטופים. בשיטה הזו, אגב, זה גם יקרה הרבה יותר מהר בעזרת ה'.
הטור פורסם בעיתון עולם קטן בגיליון תזריע מצורע