נגד הקולות באולפנים: "אנחנו לא קורסים – אנחנו נלחמים"

על רקע הכותרות שמזהירות מקריסת מערך המילואים, רס"מ במילואים שלמה לרנר, עורך דין בשירות המילואים הפעיל, משרטט מציאות אחרת – מורכבת אך מחויבת.

"התחושות מעורבלות", הוא מודה, "250 ימי מילואים בשנה זה אתגר גדול עבור אזרחים עם משפחות, ילדים ומקצועות חופשיים. זה קשה גם מול המעסיקים. אבל מבחינה לאומית – אין כאן קריסה. יש קושי, כן, אבל יש גם הבנה ברורה: זו מלחמת אין-ברירה, וזו המשימה שלנו".

לרנר מדגיש כי ההיענות לסבב הגיוס הבא צפויה להיות גבוהה, "בגלל שהאנשים מבינים למה הם באים. יש עוד 59 חטופים שעדיין נמצאים בעזה, ואנחנו יודעים מה מוטל עלינו".

לדבריו, לא רק החיילים מגויסים. "הציבור האזרחי כולו צריך להתגייס. 'צו שמונה אזרחי' – זו ההגדרה. יותר עידוד, יותר חיזוק, יותר הבנה למה שעוברים המילואימניקים – כי בלעדיהם, אין פה מדינה".

לרנר מציין כי החיבוק הציבורי שהיה בתחילת הלחימה הולך ונחלש, ודווקא עכשיו, כשצה"ל נדרש למהלך משמעותי נוסף, יש צורך בתמיכה חזקה וברורה. "גם אם יש חילוקי דעות על הדרך, ברגע שהצבא מציג תכניות והממשלה מאמצת – צריך לומר אמן. מי שמערער על עצם הלגיטימיות של ההחלטות – מסכן את הצבא ואת המדינה".

לדבריו, האחריות לאחדות מוטלת לא רק על הציבור, אלא גם על הדרג הפוליטי. "הממשלה צריכה להפסיק לעסוק במחלוקות ולהתמקד רק בלחימה. לא חייבים להקים ממשלת אחדות, אבל כן דרושה תמיכה מובהקת של ראשי האופוזיציה במהלך הצבאי – לפיד, גנץ, בנט – כולם צריכים להבין שמדובר במערכה קיומית".

הוא מתייחס גם לתופעת הגנרלים לשעבר שמופיעים בתקשורת ומביעים דאגה מהמצב: "הם שכחו מה זה להיות שם. כשהם יושבים באולפנים, קל יותר להיגרר להשמצות. האווירה הממלכתית נעלמה והביקורת הופכת חדה מדי. הם לא מבינים את ההשפעה של דבריהם על הרוח בלחימה".

למרות הפערים בשיח הציבורי, לרנר מדגיש כי בשטח – בקרב הלוחמים עצמם – האחדות נשמרת. "אנחנו יודעים מה כל אחד חושב, אבל זה לא משפיע על הלחימה. יש שיח, לפעמים גם על פוליטיקה, אבל הוא מכבד, רגוע ולא מפלג. הלוואי שכך היה גם באולפנים ובכנסת".

לדבריו, שימור רוח הלחימה תלוי בראש ובראשונה בתחושת הגיבוי הציבורי והמשמעות שמייחסת המדינה עצמה לשירות המילואים. "אנחנו נמשיך להגיע, נמשיך להילחם – אבל המדינה צריכה לזכור מה המחיר, ולתת לנו את התחושה שהיא עומדת מאחורינו".