1. לאחרונה, המדהימה הקטנה (תודה!) - החלה להשתמש בביטוי 'לא בא לי'. זה מתוק ולא פחות - מלמד אותי את האנושות בטהרתה. ילדים - נשענים על ההורים ויש להם את הפריבילגיה לתור אחרי 'מה שבא להם'.
בשלב מסוים (אמן!) הם יבינו ש'מה שבא לך' - לא ממש הולך עם מה שטוב בחיים. עד אז, תפקידנו לנסות ללמד אותם שאפשר לחיות בטוב גם אם אין לך את מה ש'בא לך'. להתאמן בזה, להתרגל. זה רק העיניים שרואות והלב שחומד וכואב. "זה לא באמת יעשה לך טוב, מותק, אם תטחני עכשיו את הסוכריה על מקל השלישית שלך".
2. אמרו חכמים: "לא נברא העולם אלא לפריה ורביה". לכאורה, בעולמנו הנוכחי העניין לא ברור בעליל. יש כל כך הרבה דברים לעשות בחיים חוץ מהקמת משפחה ופרנסה. אנשים עסוקים כל חייהם בתיקון עולם בדרכם ואחרים ממלאים את זמנם במרדף בלתי פוסק אחרי כבוד, כסף וכוח. אז מה הסיפור עם האמירה המוחלטת שממקדת אותנו דווקא ב'פריה ורביה'?
3. הדורות שינו את עצמם ולא מסונכרנים עם גיל ההתבגרות הפיזי. זה לא המקום לעסוק בכך, אך התוצאות הברורות הן שיש יותר מדי זמן בחיים בו גברים ונשים אמורים, ע"פ החברה, 'לעצב את עצמם', 'לחפש את עצמם' ו'למצוא את עצמם' כשאין על צווארם 'עול'. לצד קבוצה מסוימת שמצליחה ללכת ע"פ התוכנית האנושית הנוכחית הזאת, נמצאות שלל קבוצות בהן צומחות שלל בעיות קשות שנובטות בעולם (גם) בגלל הקונספט המעודד כלפי חוץ 'עיצוב וחיפוש עצמי', כל אחד בדרכו.
למעשה, העיצוב והחיפוש הממושך (שלא באשמת האדם הפרטי, זה סה"כ הקונספט שנקלענו אליו כחברה) - יכול לבוא לידי ביטוי בשלל עניינים; לימודים, תעודה, בילויים, חיי רוח וחברה ואפילו לימוד תורה. כך או כך, בסופו של דבר, העיצוב והחיפוש מבוסס (בלי להכליל) אחרי נטיית העיניים והלב. סוג של 'לעשות מה שבא לי' רק בז'אנר העמוק, העצמאי והבוגר.
4. בדור מסוים היו פשוט מחתנים אותך וזורקים אותך לחיים ככה בלי 'עיצוב וחיפוש עצמי' ממושך. אבל היום, 'אנחנו רוצים להרגיש שלימות' והתוצאות מול עיננו: רווקות מאוחרת מאוד ולצידה פרידות וגירושין. קשה לכמת את הכאב האישי השקט של כל מי שמשלם בדורנו את המחיר העצום של הקונספט המקדש את נטיית העין והלב על חשבון הטבע הפשוט, שצריך לזכור לפני הכל: לשם מה העולם נברא? פריה ורביה, משפחה, פרנסה. זה הקונספט האנושי, הטבעי.
כן, גם אם לא בא לנו להתמסר אליו והעולם מפחיד אותנו באופן ישיר ועקיף ומשדר לנו את מסרים סותרי טבע אנושי שכביכול, 'מה שבא לך' - הוא הנכון עבורך. זהו, שלא. צריך לזכור למה אנחנו בנויים ומה יעשה לנו טוב. להבין שאנחנו חזקים יותר ממה שאנחנו חושבים ומסוגלים לחיות בטוב גם אם אין לנו את מה ש'בא לנו' וגם אם זה לא מרגיש נעים כל הזמן כמו שהיינו רוצים שזה יהיה. רצונות הלב והעיניים - זה נחמד, יפה, אך באותה מידה שזה 'מרגש' - העסק מסתבך.
נדב גדליה הוא עורך תוכן ומגיש סרטונים וטקסטים, מוזיקאי, יוצר הסרטים "מדריך למתבונן האמיץ" (זמין כעת לצפיה ללא עלות!), "אבא עם אלוקים" ו"רווק עם אלוקים".