בימים אלה מציין ענף המחקר של חיל המודיעין 75 שנים להקמתו, ובימים אלה של שיח על עירנות המודיעין הישראלי ורמתו, ביקשנו להיזכר בימיו הראשונים של הענף, ולשם כך שוחחנו עם חוקר מורשת המודיעין, סא"ל במיל' גדעון מיטשניק.
את דבריו פותח מיטשניק באיזכור שני כשלונותיה הקשים של קהיליית המודיעין ואגף המחקר, לקראת מלחמת יום כיפור ולפני השבעה באוקטובר, ומיד חוזר אחורה בזמן לערש הולדתו של אגף המחקר באמ"ן במאי 1950. סא"ל מרדכי גיחון הוא שהוצב בראש הענף החדש.
על גיחון מזכיר מיטשניק כי כבר בבריגדה היה מש"ק מודיעין וניהל את המצוד המודיעיני אחר הנאצים במסגרת 'הנוקמים' של הבריגדה וב-46' הגיע לארץ והמשיך את מסלול התקדמותו בשורות ההגנה בתפקידי מודיעין שטח בירושלים, "וב-1949, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הוא נקרא למטכ"ל. שם פוגש אותו בנימין גיבלי, שהיה אז ראש ענף קרבי במודיעין הצבאי ובהמשך יהפוך לראש אמ"ן. גיבלי ממנה את גיחון לראש ענף המחקר הראשון. ארבע שנים וחצי שימש כראש ענף המחקר".
מיטשניק מציין בדבריו כי ענף המחקר דאז כלל לא יותר מקומץ אנשים, עשרות בודדות, שריכזו את המידע שבידיהם על כרטיסיות כדוגמת אלה שהיו קיימות בספריות או במכולות. הייתה להם מכונת כתיבה אחת שגם על קבלתה היה צריך גיחון להיאבק ובה רוכז המידע על אותן כרטיסיות שהונחו בארונות שאותם הביא גיחון מהבית.
לשאלתנו אם הכרטיסיות נשמרו עד היום, אומר מיטשניק כי ידוע לו שהיה ארכיון וגינזך למחקר וארכיון זה הועבר לארכיון צה"ל. הוא מאוד מקווה שהחומר נשמר ולא הושמד.
"כשגיחון מגיע למחקר הוא מתמנה לראש החוליה הירדנית, מול הליגיון הירדני. הוא נכנס לתפקיד ראש הענף ומפתח לצד התחומים האזוריים של מדור ירדן, מצרים וסוריה, גם את הענפים הכלכלי הטכנולוגי וכו', ואחד החידושים שלו הוא להתחיל מחקר מדיני במחקר הצבאי. כשהוא הגיע לא היה מחקר מדיני ועסקו אז רק בצבא. תרחיש 'מקרה הכול' הטריד את ראשי הצבא והמדינאים, חשש שמדינות ערב שלא הצליחו להשמיד את מדינת ישראל ינסו לעשות זאת שוב בהנהגתה של מצרים. המחקר של גיחון ואגף התכנון הכין את התרחיש עבור כל צה"ל, ובן גוריון פועל לפי התרחיש הזה, תרחיש 'מקרה הכול'".
עוד מספר מיטשניק על מערכת היחסים הטובה שנרקמה בינו לבין בנימין גיבלי שמינה אותו לתפקיד וזכור בעיקר בהקשר "עסק הביש" ולימים הודח מהצבא בעקבות התרחשויות שונות שנוגעות לפרשת עסק הביש. "כראש ענף מורשת של אגף המודיעין פגשתי רבים מהוותיקים והזדמן לי לפגוש את מרדכי גיחון במספר פגישות עד פטירתו ב-2016. דיברנו גם על יחסיו עם גיבלי ושאלתי אם גיבלי שיתף אותו בהכנות לקראת עסק הביש וההחלטה להקים רשת ריגול במצרים, אבל הוא לא שיתף אותו. התקיים מידור מוחלט. על מערכת היחסים ביניהם הוא סיפר שהייתה הערכה הדדית רבה, מערכת יחסים די חמה".
גיחון מנהיג באגף שתחת פיקודו דו"ח יומי, סקירה שבועית, דו"ח חצי שנתי והערכה שנתית שעולים למטה הכללי ולשר הביטחון. במסגרת זו דו"חות מודיעין ספציפיים מיועדים לאגף המבצעים ודו"חות שוטפים לגופי המודיעין של חיל האוויר וחיל הים.
ממשיך מיטשניק ומספר על הספר שאותו מנפיק גיחון להיכרות כוחות צה"ל עם הטופוגרפיות של מדינות האויב, הכוחות, המפקדים, היכולות של כל צבא וכיוצא באלה. "במקביל המדור הטכני פרסם ספרי 'דע את האויב' כדי שהכוחות ידעו איזה אמל"ח יש לאויב. בנוסף, היו "חוברות אדומות" של המחקר על נושאים שונים כמו הדרוזים, פילוסופיית המהפכה של נאצר ועוד".
בנוסף היה צורך להכשיר דורות חדשים של אנשי מחקר, כאשר אין מלאי של אנשי חקר ומודיעין קיימים ולמעשה צריך ללמד ולהכשיר את הדור הצעיר. עוד מספר מיטשניק על עדותו של גיחון על כשלונו שלו כאשר לא הצליח ליצור קשר שוטף עם הקמ"נים הפיקודיים, ולמסד ביקורים הדדיים עם הקמ"נים הפיקודיים. כשל זה, אומר מיטשניק, התברר כמשמעותי מאוד לאורך השנים בעיקר במבחן מלחמת יום כיפור והנתק שהתברר בין קציני המודיעין של פיקודי דרום וצפון לאגף המחקר המטכ"לי, וכך נוצר חוסר הבנה של דרגי השטח את שמתרחש בצבאות שמולם.
"תפקידו של קצין המחקר לקבל ידיעות מכלל גורמי האיסוף, האזנה, אנוש ועוד. היקף המידע היה אז הרבה יותר מצומצם, מדובר בעולמות שונים לחלוטין לעומת היום. כשמקבלים את המידע צריך לצד המקצועיות להקפיד ולסגל את התכונות הבסיסיות של הצניעות, הענווה, הטלת הספק וקבלת הדעות האחרות. אלו ערכים שצריכים להנחות אותנו גם בדרך לשבעה באוקטובר 23' גם בדרך לשישה באוקטובר 73'", אומר מיטשניק המדגיש את חשיבות הקניית הלקחים הללו לדור החוקרים והחוקרות הבא.