דוד קוניו, שנחטף בשבעה באוקטובר ונמצא בשבי חמאס יחד עם אחיו אריאל כבר 593 ימים, מציין היום (רביעי) יום הולדת שני בשבי חמאס, יום הולדתו ה-35.
בריאיון כואב לכאן רשת ב' אמרה רעייתו שורדת השבי שרון קוניו: "יום הולדת זה משהו שאני לא מצליחה לעכל. היה מאוד מאוד קשה לקום בבוקר. דוד בתוך מנהרה עם הפגזות, לא יודע אם יחיה. אני והבנות נשברות".
שרון הוסיפה: "מעבר לעובדה שאבא שלהן לא כאן, הן היו חטופות. חזרנו עם פצעים בנפש - יש להן התפרצויות זעם וקושי סביב השינה. הן רק בנות 4.5 עם תואר מפוקפק של שורדות שבי, ודואגות לאבא שנמצא אצל הרעים".
"דוד מתגעגע לאמה ויולי, והן אליו. אין יום שהן לא שואלות מתי אבא יחזור מעזה. הן צריכות את אבא שלהן כדי להירפא. כדי להשתקם. כדי לבנות מחדש אמון", מסרה שרון. "והוא? הוא לא פה. ואני נשרפת מגעגועים לאהוב שלי שאני לא יכולה בלעדיו. כל יום שהוא לא חוזר – זה מעמיק את הפצע שלהן ושלי".
לדבריה, חטופים שחזרו ושהו עם דוד מסרו אותות חיים: "הוא במצב נפשי לא טוב, יש לו מחלות עור וצלקות. מנסה לשמור על עצמו לחזור למשפחה שלו בחיים. אני די בטוחה שהוא יודע ששבנו מהשבי וזה נותן לו כוחות, והוא יכול להתרכז בעצמו ולהיות חזק ולא להישבר".
שרון סיימה את דבריה בכאב על הציפייה המתמשכת: "הייתה לנו תקווה לאחרונה אבל היא קרסה אתמול כשהמשלחת חזרה והלב נשבר. והכעס על עצמי איך העזתי לקוות. כאשר מפתחים תקווה, הנפילה מאוד מאוד קשה".