האלוף זיני הוא כל מה שהאליטה מתעבת בתוך תוכה, בלי להגיד את זה בגלוי, כי אסור כמובן להפר את כללי הפוליטיקלי קורקט.
הוא מגיע ממשפחה מזרחית מהפריפריה, הוא למד בתלמוד תורה ואז בישיבה, הוא גר במה שהמחמירים שבצדקנים עוד מכנים שטחים כבושים (רמת הגולן) והוא אב לאחד עשר, שומר קלה כבחמורה, יהודי עם לב חם וקריירה מפוארת.
אם זה לא מספיק, הוא גם לוחם מהולל וגם לא היה שותף לקונספציה ההיא, הוא, בניגוד לאחרים, הזהיר מחוסר המוכנות ומהסיכוי שניתפס בהפתעה עוד לפני השביעי לעשירי. בקיצור, בעיניה של החבורה המנותקת שמתיימרת לנהל את המדינה – יש לו את כל החסרונות האפשריים...
זה פלוס השנאה לנתניהו והחשש האיום ש"השב"כ ייפול", קרי, ייפול לידיים הלא נכונות, שלא מאנ"ש, אלו הם הסיבות למתקפת הטרללת שאנחנו חווים בימים האחרונים – מאז הודיע ראש הממשלה על מינויו הראוי לתפקיד ראש השב"כ.
ישנם ארבעה מסלולי השמצה אפשריים, בכולם השמאל משתמש בטירוף ובקדחתנות שאין דומים לה. אם חדשות 12 יבחרו במסלול אחד, אזי בחדשות 13 יענו עם הכיוון השני. אבל כדי לזהות את הפייק, כדאי גם להכיר אותו, אז בואו נעשה סיור מהיר במסלולי החיסול הנבחרים.
הראשון: ציטוטים של גורמים אלמוניים. למעשה, מדובר בגן עדן של שוטים. כל אחד יכול לומר כל שמלאו לבו, הכתב גם יכול להוסיף כרצונו. אף אחד לעולם לא יוכל לבקר, לבדוק, לגלות. אפס אמינות, אפס משמעות. בכל פעם שמופיע ציטוט בשם 'גורם' או 'בכיר' או אפילו 'קצין שהכיר את זיני ושירת איתו' – פייק. פשוט פייק.
תאמרו, הרי תמיד זה ככה, מדליפים נשארים חסויים? זה נכון, בהבדל הקטנטן, שמדליפים מצרפים תמיד איזו הוכחה לטענתם – מסמך או הקלטה או תמונה. אמרתם שזיני נגד עסקת חטופים (ובמאמר המוסגר, אין בדעה כזו שום פסול, כמובן), צרפו הקלטה שלו בקולו, ועל זו הדרך. בכלל, אין אדם או מינוי שאי אפשר לייצר עליו אייטמים למכביר בסגנון הלא עיתונאי הזה.
המסלול השני הוא אדם שמדבר בקולו, אבל רומז שהוא נמנע מלפרט "מפאת כבודו" של זיני. כך למשל יאיר גולן, שהגיע אתמול לאולפן 'פגוש', ובמקום להתנצל על ההבלים ההזויים שהשמיע, הוסיף חטא על פשע כשהוא מנסה להסביר למה זיני לא מתאים לתפקיד בסגנון ה'סמוך'. כלומר, תסמכו עלי שהוא לא ברמה המתאימה, לא מתאים לתפקיד. למה? כי אני, יאיר גולן, יודע משהו שאתם לא יודעים. זה פייק נועז יותר, הוא דורש טיפש שילכלך את ידיו באופן ממשי, אבל גם טיפשים לא חסרים, וחומר גלם של ממש אין כאן.
המסלול השלישי הוא שימוש בשפה גבוהה ומייגעת. כן, אני מדבר על הטקסטים הארכניים של השופט עמית ועל הנימוקים המקולקלים של היועמ"שית. 'מניעה משפטית' היא מניעה רק אם החוק אומר אל"ף והממשלה רוצה לעשות בי"ת. במקרה שלנו, החוק אומר אל"ף, הממשלה עושה אל"ף, וגלי בהרב מיארה מגיבה בכלל בלטינית.
נפרק לרגע את הטיעון הכי מטופש שהושמע בהקשר הזה, ולפיו מינוי ראש שב"כ נועד להשפיע על חקירת קטאר-גייט. לצורך העניין, נניח שאין פתרון בדמות בידוד החקירה, כפי שכבר נעשה בעבר. נניח גם שיש בפרשה משהו – גם אם נכון לרגע זה אף אחד, כולל השופט, לא מצליחים להבין מה יש כאן. גם אז, נתניהו עצמו אפילו לא חשוד, הממשלה בוודאי איננה חשודה, ואין שום ניגוד עניינים או בעיה מבחינתה למנות את מי שתרצה לראשות השב"כ. וזה מבלי להתייחס לניגודי העניינים של הגב' מיארה עצמה, שיחסיה המגוונים עם אנשי שב"כ התפרסמו רק לאחרונה.
אבל המסלול הרביעי והמתועב מכולם, הוא מסלול הדמוניזציה. בגרסה המקולקלת שלו הוא מנסה להציג את זיני כפרימיטיבי חשוך שהכריח את אשתו להביא אחד עשר ילדים לעולם (לא המצאתי את זה, מבטיח. יש כתבת בעיתון נחשב לאנשים שחושבים שהם חשובים שאשכרה העלתה את הטיעון הזה ברשתות), בגרסה המעודנת יותר הוא תוהה איך מי שיש לו אחד עשר ילדים יספיק גם לנהל את השב"כ, או שואל בלעג אם זיני זוכר את שמות ילדיו לפי הסדר.
אז קודם כל, מי שגידל גם אחד עשר ילדים לתפארת וגם בנה קריירה למופת, הוא בוודאי אדם עם יכולות מופלאות שמתאים לתפקיד מורכב כל כך. ושנית, כן, אנחנו מבינים את הפחד הגדול של השמאל מילדים, אבל ילדים הם לא מילה גסה, ילדים הם ברכה, ומי שיש לו אחד עשר ילדים לגדל במדינה הזו, חזקה עליו שיעשה כל שביכולתו כדי לשמור עליה.
האלוף דוד זיני, לך בכוחך זה. הצלחתך הצלחתנו.