ביום ראשון יחול איה שבועות וזה הזמן לדבר על לימוד הגמרא בישיבות התיכוניות ובכלל, איך אפשר לגרום לילדים שלכם לאהוב גמרא.
יצא לי לדבר עם הורים רבים כמו גם רמ"ים שהתקשרו אליי להתייעץ ולנסות להבין איך ניתן לגרום לילדים ולתלמידים שלהם ללמוד גמרא מתוך אהבה ולא מתוך כפייה או הכרח.
ובכן, עד שאנחנו עסוקים במה כן לעשות, בואו נתחיל ממה לא לעשות:
לא להכריח. לא לכפות. לא לגרום לתלמידים לשנוא את הגמרא.
יש מחנכים שמשתמשים בגמרא בתור עונש. כלומר נותנים לתלמידים ללמוד דף גמרא או להיבחן עליו. להעתיק. להבין אותו כאמצעי ענישה. הם באמת חושבים שזו הדרך לגרום לתלמידים לאהוב את הגמרא? באמצעות זה שהיא תתקשר להם אסוציאטיבית עם עונשים?
האם השיטה הפלובית שבה לוקחים תלמידים ומבקשים מהם להעתיק עוד ועוד דפי גמרא היא השיטה שתגרום לתלמידים לאהוב אותה? פחות...
לימוד הגמרא צריך להיות חוויתי. נושם. צועק. נעים. מזמין. מאתגר.
עד עכשיו אני זוכר איך הרב בועז מישיבת טלזסטון שלמדתי בה, היה שואג כשהיה צולל לנבחי סוגיית הגמרא. ביד אחת היה מחזיק את הסיגרייה שלו, ביד שמאל את הקפה ובאמצע אש וגופרית. עד עכשיו אני בטוח שאביי ורבא קמו לתחייה בין צעקותיו של הרב בועז.
קוראים לזה 'גישמעק'.
רוצים לראות איך נראה לימוד גמרא עם אש? לכו לישיבה גבוהה או לישיבת הסדר או ל'מרכז' או ל'הר המור' ותראו שם תלמידים שאוחזים בסטנדים ושקועים לגמרי באוהלה של תורה.
קחו את התלמידים שלכם לישיבת 'פוניבז' או 'חברון' שיראו אלף תלמידים ששואגים:
'זאגט די הייליגע גמרא'.
אחד מהסיפורים היותר ידועים על שחקן הכדורסל האגדי מייקל ג'ורדן מספר על כך שהוא ורק הוא הכניס סעיף מיוחד בחוזה שלו שמאפשר לו לשחק מתי שהוא רוצה ואיפה שהוא רוצה כדורסל בעוד שאר השחקנים היו כבולים לחוזים שמגבילים אותם לשחק אך ורק בפרקט תקני שמא ייפצעו.
ג'ורדן כל כך אהב את המשחק עד שהוא היה חייב להכניס לעצמו את הסעיף הזה.
ומה לגבי התלמידים והילדים שלנו? מתי נוכל לגרום להם גם לאהוב את הגמרא בצורה כזו?
*
בואו נפתח את זה: עצם הציפייה לקחת תלמיד שראה במשך היום שש שעות מסכים שלא לדבר על תכנים פחות צנועים וצריכת פורנו, ולצפות ממנו שלמחרת הוא יגיע לישיבה התיכונית שלו ויפתח גמרא כאילו כלום, זו הזיה במקרה הטוב וניתוק מוחלט ומפואר במקרה הפחות טוב.
למה שתלמיד שצופה שלוש שעות בסרטוני 'טיק-טוק' יצליח באמת ללמוד גמרא ולצלול להוויות אביי ורבא?
מדובר הרי בתנועות נפשיות שונות לגמרי:
אחת חווה התפוצצות מידע בארבע עשרה שניות. האחרת מצריכה כיבוי רעשי רקע והתעמקות בנבכי הסוגיה. שמן ומים. לא הולך ביחד.
*
אז מה כן לעשות?
קודם כל לעבוד חזק הרבה וכל הזמן על קומת ההסבר:
'למה בכלל ללמוד גמרא?' או 'איך הגמרא יכולה להיות רלוונטית לחיי היומיום שלנו?'.
איך למרות שאנחנו כולנו שקועים במיליון רעשי רקע, עדיין אנחנו חייבים את מנת החמצן שלנו. את הלימוד שלנו. שעה. חצי שעה. חמש דקות. דקה. דף יומי. 'ותן חלקנו'. לא משנה. רק להיות מחובר.
אנחנו יודעים שאדם שטבל במקווה ושערה אחת הייתה בחוץ או חצצה, טבילתו אינה עלתה לו. ובכן, גם אנחנו, ששקועים באוקיינוס המסכים, מספיק לנו חציצה אחת של גמרא. של לימוד תורה. של אור וטוב בכדי לגרום לנו לצאת מהסתר הפנים של המדיה ולנשום קדושה.
מעבר לכך, חשוב שנעבור עם התלמידים והילדים שלנו על המשמעות המיוחדת שאנחנו מטמיעים בעצמנו עם לימוד הגמרא.
על קניית שכל של תורה, תפיסת עולם אחרת, בריאה, מדוייקת ונכונה יותר.
לא למהר לעבור על הבסיס והקומה הראשונה. לא להזדרז לברוח לעבר ההספקים, כי בלי שהתלמידים שלנו יבינו למה הם צריכים כל יום ללמוד שלוש שעות גמרא, באמת שחבל לנו על הזמן.
בנוסף, אפשר וכדאי להפוך את אווירת לימוד הגמרא למהנה ומזמינה יותר. כל דבר שיוכל לשמח את התלמידים הולך:
חמצוצים, קולה, כיבוד. הכול טוב.
אני זוכר שהייתי קם בכל יום לשיעור דף יומי בנחלאות ואחד מהדברים שקנו אותי היו הקפה השחור והמהביל...מה לעשות, ככה אנחנו עובדים.
אם תשאלו אותי למה עדיין יש בגרות בגמרא כמו במתמטיקה...לא בטוח שאוכל לענות לכם.
ייתכן שהתשובה טמונה בידיעה שבלי החובה של הבגרות תלמידים לא באמת יילמדו גמרא, כמה עצוב שזה נשמע.
בסופו של דבר, גמרא לא נמצאת בין שלושת המקצועות החשובים של ההורים:
מתמטיקה, אנגלית ושפה.
אולי שווה לחשוב על כל העניין מחדש.
לסיום, ממליץ לכם לקרוא את המאמר של הרב אלישיב קפקא על חשיבות לימוד הגמרא:
'למה ללמוד גמרא?' - באתר ישיבת בית אל. יש לו גם סרטונים רלוונטי על העניין.
כדאי גם להראות לתלמידים את הסרטון על הגויים מקוריאה שבאו לישראל רק בשביל להתוועד ללימוד הגמרא.
שמעתי על ר"מים שהתעקשו ללמד את התלמידים שלהם סוגיות נבחרות מהתלמוד על פני לימוד של פרק שלם ממסכת. עוד נקודה למחשבה.
הרשת מלאה בתכנים וסרטונים שעונים על השאלה הזו, צריך רק לחפש.
אז...שיהיה בהצלחה בשבועות ולימוד נושם חוויתי ומהנה!