שקרים בין-לאומיים

יותם עובדיה (30) נרצח בפיגוע קטלני ביישוב אדם בליל ט"ו באב תשע"ח, כשיצא מביתו לארגן סעודה זוגית לרעייתו.

המחבל מוחמד טארק יוסף, בן 17 מהכפר כובר, הפתיע אותו בשעת לילה ודקר אותו למוות. בהמשך הוא דקר ופצע שני בני אדם נוספים. יותם הותיר אחריו אישה ושני ילדים, הבכור היה אז בן שלוש והצעיר בן שבעה חודשים.

"באותו אירוע המחבל דקר בחור אחר בעוצמה בכתף", משחזרת את אירועי אותו ערב מורן טל, חוקרת OSINT בערבית (ראשי תיבות: Open Source Intelligence, מודיעין ממקורות גלויים, ר"ג) בתנועת 'רגבים'. "בניסיון לנטרל את המחבל, הבחור שלף במהירות את האקדח שברשותו וירה עליו. המחבל טארק יוסף פונה כשהוא במצב קשה, ואחרי כמה ימים מת מפצעיו", היא מספרת, "ואז, במסגרת הנתונים שהאו"ם אוסף, אנחנו מגלים לתדהמתנו שבטבלת האקסל שמתעדת את 'אלימות המתנחלים', הוא סומן פעמיים: בהתחלה בתור אירוע של דקירה על ידי מתנחלים, ואחרי זה הרג על ידי מתנחלים".

אף על פי שמדובר בכלל בפיגוע טרור מובהק?

"בדיוק. בדוח אקסל של האו"ם רואים את זה מוזכר פעמיים בשתי שורות נפרדות, כשני אירועי אלימות נפרדים של מתנחלים. גם בידיעות של הרשות הפלשתינית דווח בהתחלה שהוא נפצע ואחרי כמה ימים שהפך שהיד. הפכו אותו לגיבור. קראו רחוב על שמו בכפר כובר, חיברו לכבודו שירים, ובעזה הקדישו באותו סוף שבוע צעדה לזכרו".

וכשאת רואה את הדוח של האו"ם שבו מופיעות השורות האלה, שהן שקר מוחלט, מה את מרגישה?

"אני לא מאמינה למראה עיניי. אני חושבת שזאת פשוט עלילת דם. אדם תמים מהעולם שרואה דיווח כזה, מקבל את הדברים כפשוטם וחושב שזאת ההוכחה שהמתנחלים הם אלימים ושהם רוצחים ובעלי כל התכונות הכי זדוניות שמייחסים ליהודים, ולא חלילה שמדובר פה במחבל נתעב שיצא לרצוח יהודים. הוא זה שמקוטלג כקורבן", היא מתקוממת, "יש כאן היפוך תפקידים. הקורבן הופך לתוקף והתוקף הופך לקורבן. ולא רק שכלפי חוץ הוא קורבן וכלפי פנים, בתוך החברה שלו, הוא גיבור שבגיבורים, שהיד, כזה שקוראים על שמו רחוב - הוא ביצע פיגוע טרור, הוא רצח במו ידיו יהודי ופצע אחרים, ועוד לפני שיצא למסע ההרג שלו פרסם בפייסבוק צוואה, שהוא הולך לעשות מעשה בשביל עזה ואל־אקצה. זאת אומרת שלכל הדעות מדובר במחבל".

כחוקרת העולם הערבי, מה להערכתך ההשפעה בעולם הערבי של המקרה הספציפי הזה ומקרים דומים לו, שהאו"ם מציג במצג שווא כפשיעה לאומנית?

"מאז עידן הרשתות החברתיות יש איזושהי התעוררות של גורמים ערבים יחסית מתונים שפתוחים לשמוע ואומרים: שנים הנדסו לנו את התודעה ושטפו לנו את המוח בשנאה יוקדת, שנים שיקרו לנו, ואנחנו רוצים אמת. הם הולכים ומתפכחים. אבל אפילו הם, כשמגיעה אליהם ידיעה כזאת של אלימות מתנחלים, ובמיוחד כשהיא יוצאת מגורם שהוא לכאורה אובייקטיבי כמו האו"ם והיא מציגה את אותו מחבל רוצח כקורבן של אלימות המתנחלים, אז הם לא יכולים שלא להאמין לזה. לא מדובר כאן באל־ג'זירה, זה האו"ם. לכן מדובר בבעיה חמורה מאוד. מה גם שאלה גורמים מתונים שמוכנים לשמוע, וגם אותם אנחנו מפסידים בגלל הפרסום השקרי הזה", היא מצביעה על הנזק ההסברתי הנרחב, "על אחת כמה וכמה שיש כל כך הרבה גורמים בעולם הערבי שרק מחפשים את הידיעות האלה, את ה'הוכחות' לאלימות, ובלי שנרצה אנחנו משחקים לידיים של שונאי ישראל". טל מציינת כי מדובר ברוח גבית לטרור: "כשאדם באיזשהו כפר ביהודה ושומרון שומע על אלימות של מתנחלים כלפי פלשתיני 'אומלל', זה יכול לדחוף אותו מחר לצאת ולעשות בעצמו מעשה טרור".

זאת אומרת שזה לא רק בגדר עלילה תאורטית, אלא מתיר את דמם של המתנחלים.

"ממש כך. זה שקר שמשתלב עם כל יתר השקרים שמופצים נגד מדינת ישראל. לצערנו, זה רק אחד מיני רבים. בדיוק אני קוראת עכשיו את הערך בוויקיפדיה בערבית של 'אלימות מתנחלים'. הם לא מתביישים להגיד שמבחינתם אלימות מתנחלים היא האלימות מצד המתנחלים ומצד כל מי שמסייע להם, כולל כוחות הביטחון הישראליים. אנחנו כל הזמן רואים את הערבוביה הזאת בהגדרה מי נחשב מתנחל בעיניהם. זה עולה גם בדוח שלנו", היא מציינת, "ויותר מכך, מבחינתם העובדה שנמצאים מתנחלים על מה שהם קוראים 'אדמות פלשתיניות' זו אלימות בפני עצמה, ולפיכך עצם החיים והקיום שלהם שם הם אלימות, והם מוסיפים בוויקיפדיה שלכן לגיטימי להתנגד בכל דרך אפשרית לקולוניאליזם הזה. את מבינה? זה ממש עידוד לטרור. אנחנו ראינו ב־7 באוקטובר מה זה להתנגד בכל דרך אפשרית".

כשארגון כמו האו"ם משתף פעולה ביודעין או שלא ביודעין עם התעמולה הזאת, מה יש לנו לעשות? יש בכלל סיכוי להתמודד עם זה?

"היום כולם יודעים שהאו"ם הוא לא מחסידי אומות העולם, ממש לא. האנשים שנמצאים באו"ם, את מי הם מייצגים? אירופה נכבשה בידי ערבים. מי שדוחף להקים מדינה פלשתינית, אלה אותם גורמים שכביכול מצטיירים בתור צדיקים גדולים או לפחות ניטרליים, כאילו שהם לא צד במשחק. אבל הם הכי צד במשחק".

למי את מתכוונת?

"לאיחוד האירופי, וגם האו"ם בכלל לא תמים בסיפור הזה, ובוודאי לא OCHA (משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים, ר"ג), הזרוע של האו"ם שמחברת את הדוחות על אלימות המתנחלים. אלה הדוחות שלהם, והם תמיד בשיתוף פעולה מלא עם עמותות שמאל כמו 'בצלם' ו'יש דין'. בדוח שיוצא אנחנו חשפנו את ערוותם. מדובר בשיתוף פעולה שמוביל להדדיות הבעייתית הזאת".

במטרה לעצור את הגלגל, טל מאמינה כי יש לחשוף את האמת ברבים: "הנתונים שעלו בדוח שארגון רגבים מוציא מלמדים שהיקף האלימות מצד מתנחלים נמוך דרמטית ממצג השווא שעולה בתקשורת ובעולם. צריך לחשוף את העובדות ואת הנתונים האמיתיים לציבור בישראל, וגם לעולם ולציבור הערבי. זה דבר סופר־חשוב".

אחת מעלילות הדם המסוכנות ביותר

הדיווח הכפול של פיגוע הדקירה של יותם עובדיה הי"ד במסמכי האו"ם כאירוע של "אלימות מתנחלים" הוא רק דוגמה קטנה, קשה וכואבת, מתוך מסע דה־לגיטימציה שקרי הולך ומתרחב. בשנים האחרונות, ובפרט מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', השימוש במושג "אלימות מתנחלים" הפך לרווח בארץ ובעולם. הטענה כאילו ישנה תופעה רחבה ומסוכנת של אלימות מתיישבים ביהודה ושומרון כנגד תושבים ערבים במרחב, הפכה כמעט לעובדה שרירה וקיימת. הנרטיב הזה שמחלחל בעולם הפך לכלי ניגוח נגד המתיישבים, נגד ההתיישבות כולה ונגד מדינת ישראל, ומהווה לכאורה הצדקה לסנקציות לא מידתיות על יחידים, עמותות וארגונים, ואפילו שרים במדינת ישראל.

רק השבוע (שלישי) שורה של מדינות מערביות, בהן בריטניה, אוסטרליה, קנדה, נורבגיה וניו זילנד הכריזו כי יטילו סנקציות נגד השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר. בהודעתם המשותפת נכתב כי הסנקציות מגיעות בעקבות "הסתה לאלימות נגד פלשתינים בגדה המערבית שהובילה לאלימות וגירושם מבתיהם".

בדיוק בשל כך החליטו בארגון רגבים להרים את הכפפה ולבחון לעומק על מה מבוססת הקביעה של אלימות פושה בקרב מתנחלים. תחת הכותרת "הותר לשיסוי", מפרסם בימים אלו ארגון רגבים דוח בן 125 עמודים הבוחן את נושא "אלימות המתנחלים" ואת אופן דיווחו בזירה הבין־לאומית.

הדוח מנתח ומפריך בשיטתיות את הנתונים והעדויות שעליהם מושתת הנרטיב של "אלימות מתנחלים". יצוין כי ארגון רגבים אינו מכחיש כי ישנם ישראלים הנוהגים באלימות כלפי פלשתינים, אך קובע באופן ברור כי לא מדובר בתופעה כלל ועיקר. "יש מרחק שנות אור בין המיתוג והעיסוק באירועים שוליים אלו ובין העיסוק במקרי אלימות אחרים ביהודה ושומרון", מלינים ברגבים, "דוח זה חושף לראשונה את מסד הנתונים שעל בסיסו נבנתה אחת מעלילות הדם המסוכנות ביותר בתקופה המודרנית".

את הנתונים העיקריים לקחו עורכי המחקר ברגבים מאתר האינטרנט של משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים (OCHA), בדף שכותרתו "אלימות הקשורה למתנחלים". הנתונים מרוכזים בטבלת אקסל המתארת 8,332 "תקריות שמעורבים בהן מתנחלים ישראלים ואזרחים ישראלים אחרים", שהתרחשו מינואר 2016 ועד אפריל 2023. ברגבים ישבו על המדוכה יותר משנה ובחנו בזה אחר זה את האירועים המצוינים בטבלה ומוגדרים, כאמור, כאלימות מתנחלים.

בשלב הראשון ניפו החוקרים את הנתונים, ונדהמו לגלות כי 2,047 מקרים הם מקרי אלימות של ערבים כלפי יהודים באופן מובהק. מניתוח 6,285 המקרים הנותרים עלה כי ב־98 אחוזים מהם מדובר בתקרית אלימה מול כוחות הביטחון וכלל לא מול אזרחים. עוד עולה כי הנתונים כוללים פעילות שוטפת של כוחות הביטחון (כמו סיורים, תצפיות, מחסומים ועוד), עבודות תשתית של רשויות המדינה, עלייה להר הבית וביקורים באתרים היסטוריים, ולמרות זאת הם מופיעים תחת ההגדרה של "אלימות מתנחלים".

לבסוף, מתוך כלל מסד הנתונים, רק 833 מהמקרים (כ־10 אחוזים) הם תקריות אלימות ביהודה ושומרון כלפי ערבים שהסתיימו בפגיעה בגוף. אבל גם בהם יש יותר חורים מגבינה, כאשר ב־48 אחוז מתוכן מציינים "מעורבות בעימות" ללא תיאור ברור מי אשם, וביתר כלולים מקרים של הגנה עצמית ואף של ערבים שנהרגו בעת שביצעו פיגוע נגד לוחמים או אזרחים. "באופן מקומם ביותר, גם בין מקרים אלו ישנם עשרות מקרים מובהקים של פיגועי טרור ערבי כלפי יהודים שסווגו כ'אלימות מתנחלים', כולל 'עימותים' שבהם פלשתינים נפגעו על ידי כוחות הביטחון ללא כל מעורבות של מתנחלים", מדגישים ברגבים.

עוד נראה כי דיווחי האו"ם מבוססים כמעט תמיד על מקורות פלשתיניים, ולעיתים גם על דיווחים של ארגוני שמאל קיצוניים, ללא אימות עצמאי, תוך הכללת מקרים שדווחו באופן מסולף ומגמתי. זאת ועוד, בדוח עולים נתונים ממשטרת ישראל, שמצביעים על אכיפת יתר כלפי יהודים לעומת ערבים במקרי אלימות לאומנית.

"השב"כ סירב לספק נתונים"

מאיר דויטש, מנכ"ל ארגון רגבים, מודאג ביותר מהמסקנה החמורה שצפה ועולה מהמחקר שערך ארגונו: "מהמחקר שערכנו עולה מסר ברור וחד משמעי, והוא שאין תופעה של אלימות מתנחלים. להד"ם. מדובר בעלילת דם שלא נופלת מעלילות הדם הכי אנטישמיות שעם ישראל חווה במהלך ההיסטוריה".

זו האשמה חמורה.

"זו המציאות, אלה העובדות, ואלה הנתונים והמספרים. לראשונה מישהו מסתכל על הנתונים ובוחן אותם לעומק. עד היום אף אחד לא שאל את השאלה המתבקשת: איך הגעתם למסקנה שמדובר בתופעה של אלימות מתנחלים? אנחנו באנו ואמרנו: בואו נראה את הנתונים ונבחן את הדברים".

מתי החלטתם שאתם צוללים לתוך הדבר הזה?

"בתחילת המלחמה, כשהבנו ש'אלימות המתנחלים' זה הרבה מעבר לניסיון של ארגונים אנטי־ישראליים לפגוע באנשים אינדיבידואלים כאלה או אחרים. זה תירוץ לארצות הברית להפעיל אמברגו נשק על ישראל בזמן מלחמה, וזה מצדיק אמירות של מדינות אירופיות מדוע צריך להקים מדינה פלשתינית בלב הארץ. הבנו שזה אירוע הרבה יותר גדול מהתנכלות ספציפית בחווה כזאת או אחרת, שנועד להכשיר הקמת מדינה פלשתינית, לעשות דה־לגיטימציה למדינת ישראל ולהלבין את האלימות הערבית", הוא מתאר את הנזקים החמורים הנובעים מביסוס הנרטיב של "אלימות מתנחלים". "הקמפיין השקרי על 'אלימות מתנחלים' הוביל לזילות המושג אלימות. כשאנחנו שומעים 'אלימות', אנחנו חושבים על 1,200 הנרצחים בפלישה של הנוח'בות לדרום הארץ ב־7 באוקטובר, ברצח הברוטלי של אנשים, שרפה, אונס וכריתת ראשים. זו אלימות. אבל לקרוא לריסוס גרפיטי, צעקות וגידופים 'אלימות' - זה אולי נכון מבחינה טכנית, אבל זו פגיעה ב'מהי אלימות'", הוא מלין.

"כשאנחנו מדברים על אלימות בחברה הערבית, אנחנו מדברים על 200 נרצחים מדי שנה. כמה נרצחים היו מאלימות מתנחלים בעשור האחרון? אפס. וגם אם אנחנו לוקחים בחשבון את המקרה בדומא שקרה לפני עשור, מדובר באירוע אחד בעשור. אפילו בעיר ניו יורק בעשור האחרון היו יותר מ־3,500 נרצחים מאלימות. רצח זה אלימות, אבל לבוא ולדבר על 'תופעה של אלימות מצד מתיישבים כלפי פלשתינים ביהודה ושומרון', זה פשוט שקר", הוא מתקומם, "וכן, יש מקרים של גרפיטי, של זריקת אבנים ושל מריבות ומכות, וכל המקרים האלה צריכים להיחקר ובאמת חוקרים אותם. גם את זה המחקר שלנו מראה. לא רק שמדינת ישראל וגורמי האכיפה פועלים נגד המקרים האלה, ובצדק, אלא בהשוואה למקרי אלימות שונים ברחבי במדינת ישראל יש אכיפת יתר. זאת אומרת הרבה יותר מאשר באלימות בירושלים או באלימות בתל אביב, יש יותר הגשות כתבי אישום והעמדות לדין של מתיישבים בגין אכיפה על אלימות. רואים את זה ממש בפרוטרוט בגוף הדוח".

לא חששתם שתחקיר כזה יגרור האשמות שאתם למעשה מצדיקים אלימות של מתנחלים?

"כתבנו בדוח שחור על גבי לבן שאנחנו מתנגדים לאלימות. אנחנו מתנגדים לכל אירוע של לקיחת החוק לידיים. אנחנו חושבים שצריך להעמיד לדין ולחקור מקרים של אלימות, אבל בסופו של דבר, העובדה שיש כמה מקרים של אלימות לא מאפשרת להתייחס אליהם בלי לבחון במה מדובר. ושוב, כשאנחנו משווים את זה לאלימות במגזרים אחרים או במדינות אחרות, התופעה של אלימות מצד ההתיישבות היהודית היא אפסית", הוא מזדעק.

"כשנשיא ארצות הברית מוציא אמברגו נשק על ישראל בזמן מלחמה וטוען לאלימות מתנחלים, הוא נשען על נתונים. אז ביקשנו לקבל את הנתונים לידינו ולבדוק אותם, וזה מה שהדוח שלנו קודם כול חידש. בפעם הראשונה מישהו עובר על כל 8,332 הדיווחים על אירועי אלימות באתר האו"ם ובודק שורה־שורה, מקרה־מקרה. וכשאתה יושב ובודק שורה־שורה, וכשאתה מסתכל על העצים ולא על היער, אתה מגלה שכל היער הזה הוא שקר אחד גדול ומדובר בעצים מפלסטיק. אין פה אפילו עץ אחד שאתה יכול להגיד, וואלה, הוא מרכיב משמעותי ביער", הוא פוסק נחרצות, "כל פעם שעולים להר הבית זה נספר כאלימות מתנחלים. כל פעם שיש חיכוך בין צה"ל לפלשתינים זה נספר כאלימות המתנחלים. מקרים של פיגועי טרור, שבהם מתיישב או מאבטח יורה ופוצע את המחבל, זה נספר כאלימות המתנחלים. אפילו מקרים שבהם מדינת ישראל סללה כבישים בהיתר ובאופן חוקי נספרו כאלימות מתנחלים. תוכנית מתאר שמדינת ישראל מקדמת בשטחי Cנספרת כאלימות מתנחלים. טיולים של קבוצות לאתרים ארכאולוגיים ביהודה ושומרון נספרים כאלימות מתנחלים. ובסוף, כשאתה לוקח את כל העצים האלה, אז הם אולי נראים כמו יער, אבל למעשה אין פה יער".

מדובר בדוח רשמי של האו"ם, איך זה הגיע לרמה כזאת של אבסורד?

"יש פה הזנה הדדית. האו"ם טוען שהוא נסמך על ארגוני סיוע, ארגוני חברה אזרחית ונתונים של הרשות הפלשתינית, ומצד שני החברה האזרחית מבססת את טענותיה על נתוני האו"ם ואומרת: קיבלנו את הנתונים האלה מהאו"ם. יש פה הדהוד חוזר ושקרי, סוג של מעגל קסם כזה".

אז איך מנפצים את זה?

"אני חושב שהדוח שלנו עכשיו מנפץ את המעגל הזה. הוא אומר: חבר'ה, מדובר פה פשוט בקמפיין שקרי שממומן על ידי מדינות אירופיות. בתור ארגון אתה מקבל מיליוני יורו כדי לדווח על אלימות מתנחלים, אז אם אין אתה תמציא. ואותה מדינה שמימנה את המחקר הזה כביכול, באה ואומרת: תראו, יש לנו נתונים על אלימות מתיישבים ביהודה ושומרון".

שלחתם את התחקיר הזה גם לאו"ם ולמקורות רשמיים בתוך ומחוץ לישראל?

"בהחלט. ממש בימים אלה הדוח מופץ. אנחנו שולחים אותו לגורמים הרלוונטיים השונים ולשרי ממשלה רלוונטיים. זה תורגם גם לשפה האנגלית, ואנחנו שולחים אותו לגורמים זרים ברחבי העולם".

אבל האם המצב הזה הוא בר תיקון בעיניכם?

"בעבר אנשים השתמשו בכל מיני מילות גנאי שהיום כבר לא לגיטימיות. יש מושגים שאסור להשתמש בהם יותר. אנחנו מקווים שעכשיו, בעקבות הדוח שהוצאנו, 'אלימות מתנחלים' יהיה ביטוי שאסור לעלות אותו על קצה הלשון".

אולי זו תמימות לחשוב שזה מה שיחולל שינוי?

"יכול להיות שזו תמימות, אבל ברגבים אנחנו תמיד היינו תמימים, וברוך השם הצלחנו להוביל שינויים בהרבה תחומים חשובים. אנחנו חושפים את העובדות ואת המציאות כמו שהיא ודבקים באמת".

יש לכם הנחיות קונקרטיות? האם יש דברים שמדינת ישראל ורשויות החוק יכולות לעשות כדי לתקן את המצב?

"בוודאי. אני חושב שכשנפתלי בנט נפגש עם נשיא ארצות הברית ביידן בפגישה הראשונה שלהם בבית הלבן, וביידן העלה את הנושא הזה של אלימות המתנחלים, אילו בנט היה אומר לו: 'אדוני הנשיא, עם כל הכבוד, מדובר בעלילת דם, אני מבקש ממך להציג את הנתונים שיש בידיך' - מדינת ישראל הייתה מצליחה להתמודד עם אמברגו הנשק שבא אחר כך בדרך אפקטיבית יותר", הוא מדגיש, "וכשמקרון אומר: 'צריך להקים מדינה פלשתינית', כשאחת מההצדקות היא 'אלימות מתנחלים', אז ששגריר ישראל בצרפת ידרוש לקבל את הנתונים שעל בסיסם מקרון קובע שיש אלימות מתנחלים. מהיום בואו נדבר מספרים, בואו נדבר על נתונים", הוא מבקש, "נשיא צרפת יגלה מהר מאוד שיש הרבה יותר נרצחים מאלימות בצרפת מאשר ביהודה ושומרון על ידי מתנחלים".

דויטש קורא לשינוי דחוף גם בשב"כ. "במהלך העבודה על הדוח, השב"כ סירב לפרסם את הנתונים. קיבלנו את הנתונים ממשטרת ישראל, אבל השב"כ סירב לתת את הנתונים שבידיו. זה נושא שהוא סופר חשוב, כי צריך לזכור שהשב"כ הצדיק חקירות בצורות אלימות ביותר כלפי עצורים יהודים, עם צווי הרחקה וצווים מינהליים ומעצר בלי לראות עורך דין, וההצדקה להשתמש בכלים הדרקוניים האלה הייתה אלימות המתנחלים. יש פה פגיעה עצומה בדמוקרטיה הישראלית ובזכויות האזרח בישראל. השב"כ צריך להפסיק להסתתר מאחורי הטענה שמדובר בעניין ביטחוני, ולפרסם את הנתונים".

אולי באיזשהו אופן המחלקה היהודית בשב"כ צריכה להצדיק את קיומה, וזה מזין את סיפור "אלימות המתנחלים" כולו?

"כמו שהאו"ם נתן לנו טבלה של יותר מ־8,000 מקרים ואנחנו יכולים לעבור ולהסתכל מה בדיוק קרה, וככה הגענו לחקר האמת, אז שיואילו השב"כ בטובם ויפרסמו מה המקרים של 'אלימות מתנחלים' שהם מכירים. אין שום סיבה מוצדקת להסתיר את הנתונים של 'אלימות מתנחלים' שבידם. יש לטענתכם אלימות? אז תפרסמו מתי ואיפה ומה בדיוק קרה".

מה הנזקים שעלילה כזאת יוצרת, להערכתך?

"לצערי אנחנו רואים את זה מתממש לנגד עינינו. ראינו את זה באמברגו נשק מארצות הברית בזמן המלחמה. צה"ל גם דואג לחמש כיתות כוננות ביהודה ושומרון, וארצות הברית סירבה לספק את הנשקים בשל עלילת הדם על המתנחלים. ולא די בזה, הופעלו סנקציות כלכליות ואחרות כלפי ארגונים חברתיים בישראל או כלפי חוואים. הצו הנשיאותי הדרקוני של סנקציות כלפי ישראלים הוא אותו צו שנועד להילחם בסדאם חוסיין ובנסראללה. אותו צו גם הוצא לרעות בן חיים מ'צו 9', פעילה חברתית שהולכת להפגין, נגד זמביש וכלפי חברות בנייה וראשי מועצות ביהודה ושומרון. ההצדקה לצו הנשיאותי הייתה עלילת הדם של 'אלימות המתנחלים'", הוא שב ומציין, "ושלא נטעה - ראשי המדינות באירופה שמקדמים עכשיו הכרה במדינה פלשתינית, אחת ההצדקות שהם מביאים זו עלילת הדם של 'אלימות מתנחלים'. אם המתנחלים פוגעים בפלשתינים, צריך להגן עליהם ולתת להם מדינה. זה השיח הבין־לאומי בימים אלו", הוא מתריע.

דויטש מבהיר כי העולם רואה כמתנחלים לא רק את אלה הגרים מעבר לקו הירוק אלא את אזרחי ישראל כולם. "צריך להבין שמבחינת העולם, כמו גם הערבים, מתנחל הוא לא רק מתיישב יהודי שגר ביישוב יהודי ביהודה ושומרון. מתנחל הוא כל יהודי שגר בארץ ישראל, ותושבי בארי וכפר עזה יעידו על כך", הוא נאנח, "מבחינת העולם, העולם הערבי וכמובן מבחינת ארגוני הטרור, כל ישראלי הוא מתנחל, ואלימות מתנחלים שוות ערך לאלימות של מדינת ישראל. אין הפרדה. זה לא מקרה שהאו"ם סופר כל תקרית בין חיילים לבין פלשתינים כאלימות מתנחלים".

אילו צעדים ניתן לנקוט מול האו"ם?

"בהפקת הדוח ניסינו לייצר את הכלי ואת התחמושת שישמשו את הדיפלומטים, את נבחרי הציבור ואת הנציגים הרשמיים של מדינת ישראל. בשלב הזה המיטב שאנחנו יכולים לעשות זה להפיץ את הדוח הזה ואת מסקנותיו בכמה שיותר במות ומוקדי כוח, ואנחנו מקווים שאנשים וארגונים נוספים יסייעו להעלות את הסוגיה הזאת גם באו"ם ובאיחוד האירופי. בסופו של דבר זה מסתכם בדרישה שחייבת לעלות מול כל הטיעונים האלה לאלימות מתנחלים: בבקשה תתכבדו, תציגו את העובדות ותפסיקו להסתתר מאחורי מסך עשן של כביכול 'אלימות מתנחלים' שלא עומד במבחן המציאות. בואו נדבר עובדות, כי העובדות הן אחרות לגמרי".

את הסנקציות שמטילות בריטניה ומדינות נוספות על השרים סמוטריץ' ובן גביר, רואה דויטש כהמשך ישיר לקמפיין "אלימות המתנחלים": "אני חושב שזה חלק מאותו דבר. זה אותו אירוע. בסוף האיחוד האירופי, מדינות אירופה והאו"ם ניסו לייצר דה־לגיטימציה למדינת ישראל על מנת לייצר לגיטימציה למדינה פלשתינית על ידי הסיפור של 'אלימות מתנחלים'. ההצדקה להקמת המדינה הפלשתינית זו 'אלימות המתנחלים', ומה שקרה בשנתיים האחרונות זה שממשלת ישראל סוף כל סוף התעוררה בהובלת בצלאל סמוטריץ', ומקדמת התיישבות, הקמה של עשרות יישובים חדשים, הסדר מקרקעין, ואכיפה נרחבת נגד בנייה לא חוקית ונגד השתלטות על קרקעות והרחבות. כל אלה הם מהלכים שנועדו למנוע הקמת מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון. האו"ם מבין שיש פה שינוי מטורף במציאות בשטח, והניסיון של האיחוד האירופי להקים דה פקטו מדינה פלשתינית, בניגוד לחוק, נעצר בשנתיים האחרונות. המגמה התהפכה והם נורא מתוסכלים. לכן הם מעלים את הסנקציות האלה נגד מי שמבחינתם הם הגורמים הכי משפיעים במניעת הקמת המדינה הפלשתינית ביהודה ושומרון", מסכם דויטש.